בֵּין לְבֵין

כתיבת הטור הזה מסמלת את התחושה והמצב בו אנו נמצאים, "בין לבין". השורות  נכתבות בעיצומו של "שבוע שחל בו תשעה באב", כאשר מנהגי האבלות על החורבן – בעיצומן. אך הן יגיעו אליכם הקוראים לקראת "שבת נחמו" – בה נקרא וניתנחם בגאולה המובטחת.

ולאקטואליה, מצד אחד  כולנו חשים שהגענו לשיא של שנאת אחים והרגשה כי מעולם לא היה פילוג עמוק וקשה כל כך .

ומצד שני אנו יודעים בבירור – גם אם התקשורת פחות אוהבת לעסוק בזה… – כי רובו ככולו של העם מבין ומפנים שאנו תלויים אחד בשני , אנו רוצים להימנע בכל מחיר מהקרע הזה ומהמאבק הנורא.

אני בא במגע עם חלקי העם השונים, ואני אומר לכם בצורה ברורה כי אילו הפתרון היה תלוי בעם עצמו, הפתרון כבר היה מגיע!

מצד אחד עומד א' מראשי הממשלה לשעבר ומנבא נבואות זעם על "גופות יהודים שנרצחים  בידי יהודים וצפות בירקון" , ומצד שני הזעזוע והחרדה שלא נאמר הבחילה שאוחזות בכל מי שנחשף לאמירה המזוויעה הזו – היא היא התקווה שלעולם לא נגיע למלחמת אחים וחרב איש ברעהו.

העם שהביא לאנושות את ערך קדושת החיים, את  ארגוני החסד וההצלה חובקי עולם, העם שנרדף באכזריות נוראה לכל אורך ההיסטוריה, ונשאר נאמן לערכיו התורניים והמוסריים, לא יתדרדר לשם לעולם.

אם קצת נפקח עיניים נראה את זה גם בשטח, כאשר מצד אחד קבוצות הניצים אינן בוחלות בשום יעד כדי להביע את מחאתן, וכל היעדים הופכים ללגיטימיים, כולל בית הדין הרבני והרבנות הראשית בתל אביב  והמונים צרים על המקום בהנפת שלטים וכרזות כאובים.

ומצד שני, יומן רישום החופות שלי ושל חברי הרבנים מלא כמעט עד אפס מקום בהזמנות מצד זוגות מכל גווני הקשת הציבורית, מתל אביב והרצליה עד קיבוצי השמאל בארץ, שכולם – למרות הכל,- מבקשים להינשא כדת משה וישראל! אשתף  כי אחת ממובילות המחאה שנרשמה לנישואין, ביקשה לקבוע את תאריך החתונה לעוד עשרה חודשים מתוך תקווה ש"עד אז יהיה מצב רוח יותר טוב בארץ"…

גם באופן אישי נתקלתי בתופעה המעניינת הזו של 'בין לבין', כאשר בדיוק בימים אלו שאומרים כי כמעט אי אפשר לצאת לרחוב בחזות דתית, וקל וחומר חרדית, מחשש להתקפות וכדו'. ומצד שני, ביתי האמצעית עדי הייתה מדריכה במשך כמה שבועות בבית ספר הממלכתי "צפרירים" בשכונת ברנדס בחדרה, כאישה חרדית יחידה בכל המערכת היא התקבלה בהבנה והערכה, כולל העובדה שיש לה טלפון כשר ללא ווצאפ וכו', וצוות ההדרכה וההנהלה עזרו לה לשמור על קשר עם ההורים, מתוך כבוד והכלה.

לסיכום נוכל לומר כי אמנם זה הוא לא טור אופטימי – כל עוד הסוגיות הבוערות  אינן  פתורות. אבל אולי דווקא מה שנראה כשיא הקיטוב, הוא התקווה שלנו.

חז"ל במסכת מכות מספרים על גדולי התנאים בשעתו שראו את החורבן בעיניהם, וכשהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קודשי הקודשים, התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: "מפני מה אתה משחק?", אמר להם: "מפני מה אתם בוכים?".

גדולי הדורות ראו יחד את הביטוי הנורא של החורבן, ובתוך כך מלמד אותנו רבי עקיבא כי דווקא בשיא החורבן ניתן לראות את סוד התקומה. כמו אותו גרעין שנרקב ומצמיח עץ לתפארת, וזוהי סיבה לחיוך, כי ללא החורבן לא תהיה אח"כ תקומה. ומתוך החורבן הנורא צפה רבי עקיבא בעיני רוחו בבניינו של בית המקדש השלישי שלא ייחרב לעולם!
בְּשַׁבָּת – פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן

הַדְלָקַת נֵרוֹת: 19:11 – צֵאת הַשַּׁבָּת: 20:21

שַׁבָּת שָׁלוֹם ✡️

"יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"

שתפו:

עוד כתבות

נֵס מְהַלֵּךְ 

ביום שישי האחרון פגשתי נֵס מְהַלֵּךְ! רב סרן אביתר זיתוני, מ"פ בחטיבת הצנחנים ובקצרה, למי שפספס – אביתר נפצע אנושות בלחימה בכיסופים אחרי שהצוות שלו,

לחתן תלמידה – התרגשות גדולה

כמעט בכל ערב אני זוכה תּוֹדָה לְהָשֵׁם לחתן זוג אוהבים חדש בישראל ולמרות ניסיוני הרב, לכל ערב לכל חופה ולכל מצווה חדשה יש את ההתרגשות

תרומה לפדיון כפרות