בטורים הקודמים עסקנו באירועים הממחישים את "שרשרת הדורות". הזמן אינו רצף מקרי של שעות, אלא מערכת נצחית שלכל חוליה בה יש תפקיד ומסר. השבוע, כשאני

במפגש שקיימתי השבוע עם קבוצת תלמידים מתיכון יש"י – "יחד שבטי ישראל" לקראת חג השבועות, הגענו למנהג הידוע של לימוד במשך כל ליל החג. רון,

יש רגעים שבהם מעגל החיים לא רק מסתובב, אלא נסגר בדייקנות שמרעידה את הלב. לפני כשבוע עמדנו בבית החולים "הלל יפה" כדי להיפרד מחמותי הצדקת,

עונת החתונות שנפתחה השבוע באקורד חגיגי, נושאת עמה השנה מטען רגשי יוצא דופן. מי שעוקב אחר הטור, זוכר את סיפורי הזוגות שליוויתי במהלך חודשי המלחמה –

האירוע המזעזע שאירע בסופ"ש האחרון, רצח של ימנו בנימין זלקה ז"ל שנפל קורבן לאלימות מצד נערים, הדיר שינה מעיני כולנו! הלב נחרד, המחשבות נעצרות. עבורנו,

פרשות השבוע, אחרי מות-קדושים, נפתחת במותם של נדב ואביהוא, בני אהרון הכהן . שני צעירים, "מנהיגי המחר", שנכנסו אל קודש הקודשים בשיא של התלהבות רוחנית