בימים אלו אנו מתחילים את שגרת החורף, או ליתר דיוק סתיו בואכה חורף, שעון החורף כבר כאן. תזכורת להדליק אורות גם ביום… ובעצם החיים עוברים ל'נהיגת חורף', מאטים, נרגעים. העולם כמו מתכנס בתוך עצמו.
הבריות ממעטות לצאת מביתם, שעות האור מתקצרות. הגשם והקור מלבישים את כולנו בעוד כמה שכבות הגנה …
בפרשת השבוע, פרשת נח, אחרי המהומה הגדולה בהיסטוריה – המבול ששטף את העולם כולו, הקב"ה מבטיח שהעולם חוזר לסדר השגרתי: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".
הפסוקים מלמדים אותנו כי ה"סיבוב" הזה הוא מובנה וקיים מאז ועד היום, ובכל שנה מלווה אותנו בריטואל קבוע, ועלינו להפיק מכל קטע בגלגל הזה את המשמעות המעשית הנצרכת לאותה תקופה.
בתחושה שלי, החורף אינו רק חושך, ערפל והסתר, אלא זמן של התכנסות פנימית לצורך מילוי המאגרים, לא רק מילוי מאגרי הגשמים שמשבוע הבא נתחיל לבקש עליהם בתפילת העמידה, לא רק הגשמים המרווים את האדמה הצמאה. העולם זקוק לחורף וללילותיו הארוכים, העולם משתוקק להתבונן בעצמו פנימה בטרם ייחשף לעין השמש.
האדם – הקרוי על שם האדמה – משווע כמותה להרוות את עצמו בטל של תחיה, לינוק ממבועי החוכמה ושורשי העם שלנו , להעמיק בתוככי נפשו לחפש את משמעות חייו ולגלות את תפקידו הנכון לו בעולם.
כל אחד נמצא מידי פעם במצב של הסתר פנים, חשיכה ותרדמה. אם במצב האישי והפרטי, ואם האומה כולה בגלות הממושכת ובתקופות המאתגרות שהיא טומנת בחובה.
עלינו לדעת כי המעגל הזה בו אנו חווים לפעמים ערפל סבוך וסמיך והתאורה הרגילה אינה מפיצה את אורה, אנחנו יודעים ומאמינים באמונה שלימה כי הקב"ה מנהל את העולם במחזוריות הזו, וזה עצמו יביא את הצמיחה ואת הגאולה.
במהלך שנה שעברה עמותת "מדעים ויהדות" הרחיבה את פעילותה לעיירה הסמוכה בנימינה- גבעת עדה, לאחרונה אנו פועלים להטמעת פרויקט מיוחד בשם 'גן של אמא', עוד חזון למועד ,נרחיב בעניין.
מה שרציתי לשתף בהקשר שלנו, שלאחרונה שמתי לב שבבנימינה אין כמעט רמזורים. מה שכן יש, ובשפע, זה כיכרות… מעגלי תנועה קטנים וגדולים.
כשחשבתי על המשמעות שלהם, ברוח הטור הנוכחי… תנועה מתמדת, בצורה סיבובית. כל הזמן ישנה תנועה והתקדמות, מימין ומשמאל, וכן על זה הדרך.
דבר נוסף ששמתי לב, הרשות המקומית החליטה לקרוא לכיכרות בשמות שיריו של בן המקום, אהוד מנור.
בחרתי לסיים עם אחד השירים הללו, שיר של תקווה ואמונה, כי עוד נחזור לימי האור, ועם ישראל יחזור לתפארתו בארצו:
"אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי. בגוף כואב, בלב רעב. כאן הוא ביתי!".
- בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת נֹחַ
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 16:20 – צֵאת הַשַּׁבָּת 17:26
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
