כשחסיד חב"ד ובוגר ישיבות ליטאיות ישבו יחד ללימוד חסידות / טור שבועי / פרשת לך לך

"השיעור הראשון שלי בחסידות"

א.

כמה פעמים כתבתי את המשפט הבא: "חדרה היא עיר של אחדות, סמל ודוגמה לחיים משותפים של כולם". האמת, כבר קרוב לשני עשורים אני גר בעיר הזו, ובכל פעם אני מופתע מחדש מכך. היכולת לשלב ידיים, כולם כולם יחד לעשייה משותפת, היא דבר מבורך שהלוואי ויתפשט לכל מקום בארץ.
בחג הסוכות האחרון, הייתה לי שעה של קורת רוח עת ישבתי לשמחת חג עם כמה רבנים, אישי ציבור ומכובדים. באווירת האחדות ישבנו כולם ושתינו לחיים, ובטוב ליבנו ביין החלונו לבקש איש מרעהו בקשות וקבלות לשנה החדשה.
לצידי ישב הרב יוחנן בוטמן, רבה של קהילת חב"ד בעיר חדרה, שעושה גדולות ונצורות למען תושבי העיר ולמען החינוך והרבצת התורה ברחבי העיר. הרב בוטמן ביקש ממני לקבל על עצמי דבר קטן אחד. נו- הרב בוטמן מבקש— היטיתי אוזן והקשבתי לבקשתו:
"ללמוד יחד עמי בחברותא פעם בשבוע חסידות".
היין כנראה עשה את שלו, והרב בוטמן הצליח להוציא ממני התחייבות ללמוד עמו חסידות אחת לשבוע.
מי מתי? אחרי החגים.
מהניסיון גם "אחרי החגים" מגיע בסוף. ולא נותרה לי ברירה אלא לפרוע את התחייבותי.
וכך, מצאתי את עצמי, בוגר ישיבות ליטאיות, יושב במוצאי השבת האחרונה ויושב לשעת לימוד חברותא בספרי חסידות עם— רבה של קהילת חב"ד בעיר חדרה. עיר של אחדות כבר אמרנו???

ב.
אז מה למדנו בחסידות?

המאמר הראשון על פרשת השבוע "לך לך", עוסק בדמותו רבת המסתורין של אברהם אבינו, היהודי הראשון בעולם. האיש שהכיר לבדו את בורא העולם. עד לתקופתו של אברהם, היה העולם עובד לפסלים ולצלמים. תרח אבי אברהם, היה עובד אלילים. אברהם אבינו, לבד לבד, בלא להיעזר באיש, הכיר את מציאותו של הבורא, ועל כך הוא מכונה בספר יחזקאל: "אחד היה אברהם". היהודי הראשון בעולם.
השאלה המתבקשת לכאורה היא, מדוע התורה פותחת בסיפור על אברהם אבינו מהציווי של "לך לך". הלא אברהם אבינו כבר שבעים שנה קודם לכן הכיר את הבורא. מדוע התורה לא פתחה בסיפור צידקותו של אברהם אבינו, שהיה עובד א-לוקים, צדיק תמים וכו'. הרי אם נחזור פרשה אחת אחורה, כאשר התורה מספרת את סיפורו של נח והתיבה, התורה פותחת בסיפור על נח, שהיה איש צדיק תמים, את הא-לוקים התהלך נח וכו'.
מדוע אם כן לא מזכירה התורה את מה שאנו למדים ממדרשי חז"ל אודות גודל מעלתו וצדקתו ועבודת השם במסירות נפש, סיפור אור כשדים וחרן.
ויתרה, כשמוזכר אברהם אבינו בסוף פרשת נח, הוא מוזכר כעוד בן מבניו של תרח! ולא כאדם מיוחד שהכיר את בוראו.
ומתורץ בספרי החסידות, שכל מהותו של היהודי זה קבלת הציווי מהשם. הקשר עם בורא העולם הוא דרך קבלת הציווי ועשיית המצווה.
נקח לדוגמא את שבע מצוות בני נח, שאותם מצווים הגויים לקיים. מהותם של המצוות הללו זה שלימות העולם. שאדם לא יגנוב, שלא ירצח ולא יעשה מעשים המשחיתים את העולם. היהודי מקיים מצוות לא למען תיקון העולם, אלא בכדי לקשור את עצמו עם בוראו.
אם התורה הייתה פותחת בסיפורים אודות אור כשדים, ועל כך שבמשך 70 שנה אברהם אבינו היה אדם טוב, אין בכך כל משמעות. הקשר עם בורא העולם התחיל בציווי הראשון שאברהם אבינו נצטווה. במצווה הראשונה שהוא קיים. ומה היה הציווי הראשון?
"לך לך".
ג.
כשבאים לדבר על היהודי הראשון בעולם, לא רלוונטיים כל הסיפורים שהיו לפני הציווי הראשון שנצטווה. (אותה תשובה ניתן לענות גם על שאלת המפרשים מדוע התורה לא פתחה את ספר בראשית בציווי הראשון, אלא פתחה בסדר בריאת העולם. ומקשים על כך שלכאורה הלא זה הסדר הנכון לפתוח את התורה בסיפור בריאת העולם. אך השאלה מתחדדת בעקבות הדברים שעתה כתבנו. כל מהותו של היהודי זה הציווי שמקבל מבורא עולם. ואם כן היה על התורה לפתוח בציווי הראשון.
תורה זו הוראה. כל השאר לא חשוב. הרלוונטיות של התורה זה קיום המצוות)

והיכן זה נוגע לחיי היום יום?
רבים הם הפעמים בהם אנו פוגשים יהודי הרחוק כביכול מיהדותו, ואנו מנסים להשפיע עליו לקיים מצווה, להתקרב לבורא עולם, ללמוד את התורה. ולכאורה, מדוע אנו מנסים להשפיע עליו לקיים מצווה ולא מתחילים להסביר לו על בורא העולם, על האמונה, על התורה, על שכר קיום המצוות וכו
אז ראשית ניתן לומר, שעד שנסביר לו על בורא העולם, כבר תעבור זמן המצווה. אנו רוצים לזכות יהודי להתפלל, לשים מזוזה על דלת ביתו, להתעטף בציצית ועוד, אם נעמוד במשך שעה ונסביר לו, כבר תעבור זמן המצווה והוא לא יזכה לקיימה.
אך התשובה המובאת בספרי החסידות נוקבת ומפעימה אף יותר. המהות של יהודי זה הציווי שמקבל מלמעלה. זה מה שמקשר את היהודי עם בורא עולם. אתה רוצה קשר עם הקב"ה? תקיים את המצוות. המצוות אינם תוצאה של הקשר עם בורא העולם, אלא הם הקשר בעצמו.
ד.
לאחר שלמדתי ועיינתי בדברים הללו, נזכרתי בערגה בתקופה שבה התחלתי את פעילותי כרכז ארגון "לב לאחים" בחדרה. פגשתי אז יהודים שהגיעו למדרשת לב לאחים בהנהלת איש החיל הרב יעקב(בושי)בורנשטיין ולמעלה ידידינו הנכבד המנכ"ל הרב אליעזר סורצקין, שהשבוע התמנה במשרה הרמה מנכ"ל החינוך העצמאי בא"י (הזדמנות לברכו בברכה והצלחה עד בלי די) , ובמקום לשבת עמם לשיחה ארוכה על מהותו של הבורא, הושיבו אותם בבית המדרש ולמדו עמם בארון הספרים היהודי. אחרים נכנסו לשמוע שיעור בפרשת השבוע. וראו הפלא ופלא. גם יהודים שהגיעו עם מצבר של שאלות, לאחר מספר שבועות של לימוד תורה, נותרו ללא השאלות.

ומאברהם אבינו, היהודי הראשון בעולם, שהיה בצוותא עם בורא עולם, למדים כולנו את החשיבות של מצווה אחת.
עד כאן השיעור בחסידות הראשון שלי. והאמת, אני ממתין כבר בציפייה לשיעור הבא—

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן