בפרשת השבוע – פרשת לך לך – נגיע לאבא הראשון שלנו, אברהם אבינו – עמוד החסד, 'חסד לאברהם', בהפטרה נקרא את הפסוק: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ", ובמדרש תהילים אמרו: מי העיר ממזרח? אברהם! הצדקה הייתה ישנה והעירה. כיצד? אברהם פתח פונדק והיה מקבל העוברים והשבים, שנאמר "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע". אמר רבי אלעזר: מה הוא אשל? אכילה, שתיה, לינה.
אברהם היה ראש וראשון למפעלי החסד בעולם, הוא הקים את מוסד 'הכנסת אורחים' הראשון והגדול בעולם ומאז ועד היום 'מעשה אבות סימן לבנים' אנו רואים מפעלי חסד והכנסת אורחים חובקי עולם המופעלים בידי יהודים עם לב רחב, אותו ירשנו מאברהם אבינו.
בשבוע שעבר הוזמנתי לברך בטקס קביעת מזוזה למתחם החדש של 'לביאות בעורף', אם לא שמעתם עד היום על המיזם, זה בזכות הצניעות של היזמת והרוח החיה בפרויקט הגב' אריאלה ברקוביץ, אדריכלית מובילה שבחרה לצאת לפנסיה עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' והקימה בביתה שבקיסריה חמ"ל מיוחד שדואג לאוכל חם ומזין לחיילים בשטח מצפון הארץ ועד הדרום – בתוך עזה חאן יונס ועוד. בהשגחה פרטית, לאחר שהיו צריכים לפנות את המטבח בקיבוץ "שדות ים" הסמוך, נפגשו עם עודד תורג'מן בעלי מתחם 'מול החוף' בחדרה שבליבו הרחב העמיד לרשותם מקום לפעילות זו.
אגב, שעה לאחר מכן , בקומה אחת מתחת, נחנך 'בית המתנדב' של "איחוד הצלה", וגם זה בהתנדבות מלאה של עודד היקר, ועל כך נרחיב בהזדמנות.
בדברי הברכה שלי הזכרתי את הנקודה המיוחדת בהכנת אוכל ביתי, חם וטרי לחיילים, האם בלי זה החיילים יישארו רעבים? אלא שהנושא הוא באמת לא רק האוכל הפיזי, אלא המשמעות העמוקה מעבר לזה, 'גדולה לגימה שמקרבת', לא צריך להיות דווקא צמא כדי שהלגימה תקרב… ובפרט שכשמביאים את הטעם של המטבח הביתי של האמהות אל שדה הקרב… זאת בהחלט לגימה שמקרבת, משהו מעבר לציפיות שהתבשל ונארז מכל הלב, בתוספת מדבקה עם כמה מילות עידוד וחיזוק.
בשבוע הבא נקרא על הכנסת אורחים מופלגת שעשה אברהם לשלושה עוברי אורח ,ושחט עבורם שלושה עגלים כדי להאכילם לשונות בקר בחרדל! מושגים של השקעה בשביל הזולת, מעל ומעבר לציפיותיו של אורח.
ובמדרש (תנא דבי אליהו) "אמר לו הקב"ה לאיוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם, אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחים נכנסים אצלך, את שדרכו לאכול פת חיטים האכלתו פת חיטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן, אלא יושב ומהדר בעולם, וכשימצא אורחים מכניסם בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חיטים האכילהו פת חיטים, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין”.
אברהם טרח במיוחד לתת לזולת דווקא מעל ומעבר למושגים הרגילים שלו, הוא השקיע בזה את כוחו וממונו, כדי להדר ולהעניק לו מעבר לפריט המאכל, גם את תשומת הלב והפינוק המיוחד, שכל כך חסרים לאדם בפרט כשהוא אינו נמצא בביתו ובמסגרת חייו הרגילים.
זהו הפרויקט "לביאות בעורף" להעניק לחייל בשדה הקרב את ההפתעה עם מלוא תשומת הלב, מכל הלב , לא רק את הצרכים הבסיסיים וההכרחיים, אלא גם מעל ומעבר. וכפי שנקרא בהפטרה: 'אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק'
- בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 16:14 – צֵאת הַשַּׁבָּת 17:21
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
