סוֹד הַשִּׁלּוּב וְהַשִּׁבּוּץ בַּחִנּוּךְ וּבַפּוֹלִיטִיקָה

בפרשת השבוע – פרשת תצוה – אחרי הציווי על הקמת המשכן, מגיעים בגדי הכהונה שנעשו 'לכבוד ולתפארת', אחד המיוחדים שבהם היה החושן, מרהיב היה ביופיו והדרו, הכהן הגדול היה עונד אותו על ליבו, ובו היה נשאל ב'אורים ותומים' ברוח הקודש.

תריסר אבני חן היו משולבות בו, כנגד י"ב שבטי ישראל, ששמותיהם היו חקוקות עליהן. כל אחת הייתה נתונה במשבצת זהב טהור, פאר והדר!

תמיד הייתי סבור שהיופי המיוחד היה מכח שילוב מנצח של האבנים היפות ביותר עלי תבל, ותרכובת זו יצרה את שיא היופי אך השבוע התחדש לי חידוש מעניין מאוד, ואשתף בחידוש עצמו, ובמסר האקטואלי שלקחתי ממנו לחיי המעשה. ובכן, הפתעה… לא! לא כל האבנים היו משכיות חן נהדרות!

וכך כותב ב'כלי יקר' בפרשתנו (כח,יז), בשם רבי יצחק עראמה בעל ספר העקידה: אבנים אלו היו קצתם יקרים וקצתם בזול! וכאן נשאלת השאלה, וכי לא יכלו להביא רק אבנים יקרות?

והרי אין עניות במקום עשירות, ומדוע בחרה התורה להביא בדווקא אבנים פשוטות יחד עם האבנים הכל כך יקרות? מכאן אנו למדים יסוד נפלא, השילוב הזה של האבנים הפשוטות יותר, לא זו בלבד שאינו ממעיטה את ערכם של האבנים היקרות, אלא להיפך, היא מדגישה את יופיים ומאדירה אותם! כך נמצאו כולם נשכרים, גם הפשוטים יותר יוצאים נשכרים בחברתם של היקרים, וכך גם המכלול כולו מתעלה ומתהדר.

השבוע בביקור עבודה של  שר החינוך יואב קיש בחדרה, שיתפתי שכמנהל מרכזי חינוך, לקחתי את הדברים אל השילוב הראוי בקבלת תלמידים ושיבוצם (את רעיון הבסיס קראתי במאמרו של הרב י.מ. מונדרוביץ') כאשר אנחנו כמחנכים משכילים לשלב במסגרת קבלת התלמידים ושיבוצם, את המגוון הרחב של רמות הלמידה, החל מהתלמיד המבריק ביותר, דרך הנער המתמודד בגבורה שהגיע ממשפחה מוחלשת, ילד הנעזר בתרופה, עולה חדש, זה שהתקשה במסגרת אחרת, בעל נכות פיזית, תלמיד מוגבל שנעזר בסיוע צמוד, ועוד.

אני מאמין שככל שהמוסד יפתח את שעריו ויקבל לשורותיו גם את התלמידים שטרם בקע אורם! אם נשכיל לשלב זה עם זה את הסגנונות השונים, נקבל את האחר, נכבד את השונה, קליטתו במוסדותינו היא אות כבוד למוסד, פתיחת השער בפניו היא 'תו איכות', בכך אנחנו נענים לאתגר ונותנים לו סולם לעלות, כאשר בשילובם יחד עם יתר האבנים היקרות יתגלה לנגד עינינו במלוא הדרו הפסיפס הענק שנוצר דווקא מהמכלול כולו כאחד!

השבוע בביקור עבודה של  שר החינוך יואב קיש בחדרה

ומכאן לפוליטיקה… אל הבחירות המוניציפליות אמורות להיערך בעוד כמה ימים. אין זה סוד שאני מחפש תמיד את המכנה המשותף הרחב ביותר, את הפלטפורמה שעליה יכולים לדור בכפיפה אחת המגוון הגדול והצבעוני ביותר.

לא תמיד קל לשמור ולשמר את הפתיחות וההכלה  ובפרט בערב בחירות. אני גאה במה שכן זכינו והצלחנו , בס"ד לאחד ולאגד יחד את רשימת "המחנה המאמין" בעירנו חדרה, והלוואי שמכאן תצא הקריאה לכל רחבי ארץ הקודש, במסר של שלום ואחדות. בתקווה שגם אחרי הבחירות נדע לאחד כוחות ולפעול בכוחות משותפים עם יתר הנבחרים וראש העיר, למען כלל ישראל.

נעמיד תמיד לנגד עינינו את סוד השילוב של אבני החושן שהיה מורכב – כאמור – ממגוון קשת סגנונות האבנים בעולם. עם ישראל מאגד בתוכו מארג של י"ב שבטים, לכל שבט ייחודיות, מנהגים ומסורות. ריבוי העדות והסגנונות דווקא  מביא אתו את היופי וההצלחה וריבוי כבוד שמים, ולא להיפך. שלל האבנים וסגנונם, כמו גם קדושת הנשמות כולן כאחת – יוצרים יחד קשת ענקית של אורה ושמחה.

  • בשַׁבַּת פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה
  • הַדְלָקַת נֵרוֹת: 17:02 – צֵאת הַשַּׁבָּת 18:10
  • חֹדֶשׁ אֲדָר מְבֹרָךְ ✡️
  • שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְעַם יִשְׂרָאֵל ✡️
  • "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" ביחד ננצח

שתפו:

עוד כתבות

"עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ"

"זכיתי להתפלל  בערב ליל פסח בבית הכנסת היכל נעמי שבקיסריה שם התארח גם הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו. בין מנחה לערבית ביקש הרב שישירו

"א – ח – ד !"

הרבי בעל 'בני יששכר', רבי צבי אלימלך מדינוב, היה נוהג לצאת בליל פסח קודם עריכת הסדר לראות כיצד עורכים אותו המוני העם, מכל בתי ישראל

אִיתוּת מִשָּׁמַיִם

באחד מערבי השבוע, ביציאתי מעריכת חופה באולם אלכסנדר הוותיק שבעמק חפר, הבחנתי באדם בגיל העמידה מחפש דבר מה. עוד לפני שפניתי אליו הוא מסמן לי

תרומה לפדיון כפרות