פרשת בא

מאמינים בחינוך

השבוע נפתחה "עונת הרישום" לגני ילדים ולבית ספר היסודיים לקראת שנת הלימודים הבאה. כל הורה דואג באופן טבעי לילד שלו ועושה את החשבונות בהתאם לאן לשלוח אותו.

כדרכי רציתי לחדד נקודה אקטואלית מתוך פרשת השבוע. עם ישראל יוצא סוף סוף ממצרים אחרי תקופת גלות ושיעבוד,  משה רבינו – המנהיג הדגול, נושא נאום לפני  היציאה. מה נושא השיחה? על החופש? על ארץ זבת ודבש? על האתגרים במדבר? לא!

וכך כותב הרב יהונתן זקס בספרו "רעיונות משני חיים": משה רבינו מדבר איתם על חינוך. על חובת ההורים כלפי ילדיהם. על השאלות שילדיהם ישאלו אותם בימים רחוקים, כשהמסות הגדולות שעיניהם תראינה בקרוב יהיו לכל היותר זיכרון מטושטש. הוא אומר לבני ישראל לעשות את מה שהוא אכן עושה מאז ועד היום. ספרו לילדכם את הסיפור. עשו זאת בדרך האפקטיבית ביותר. תנו להם לחוות שוב את הדרמה של הגלות והיציאה ממנה, העבדות והחירות. עודדו את ילדכם לשאול שאלות. ספרו את הסיפור כאילו אתם יצאתם ממצרים, לא כדין וחשבון היסטורי יבש. אמרו להם שאורח החיים שלכם והטקסים שאתם משמרים הם כאלה מפני ש"זֶה עָשָׂה ה' לִי" – לא לאבותיי אלא לי. עֲשׂוּ זאת חי. עשו זאת חם. עשו זאת חד. עשו זאת חג.

אנו רואים כאן את החובה והזכות כהורים לשמר את הזהות שלנו כעם ישראל, להעביר את זיכרון העבר לדורות הבאים. כאשר ההורה משכיל להעביר את הסיפור כסיפור שלו, ולהנחיל אותו כמורשת מקודשת לאלה שיבואו אחרינו.

הדבר הזה בעיני מקבל משנה חשיבות דווקא בדורנו כששוב ושוב מנסים לטשטש את הזהות הזו, באמצעות תעמולה ורעש תקשורתיים.

*

בימים אלו חשוב לחדד את חשיבות החינוך – כבסיס להכל. החינוך אינו אוסף רעיונות, חינוך אינו רק לקט פתרונות לשאלות החיים שאפשר למצוא עליהם תשובות בחיפוש קצרצר ב"גוגל" ובמנועי החיפוש האחרים ברשת…

בשום שיטה חינוכית בעולם, עד ימינו אנו, עדיין לא מצאו תחליף לחינוך בשיטה של מורה ותלמיד. כי רק בהעברה רציפה של המסרים אפשר להגיע אל היעד החינוכי.

ומכאן אני פונה להורים בבחירת גנים ובתי ספר, שימו לב על חיזוק הזהות היהודית, על העברת מסורת הדורות כחוויה אישית שלנו, להנחיל לדור הבא את המורשת המפוארת ביותר בעולם – היהדות!

התנאים הסביבתיים כמו מעבדות מחשבים ומעבדות טכנולוגיות אחרות, כבודם במקומם מונח, ואנחנו "במדעים ויהדות" אכן נותנים את הדעת על הכל, כולל גם חצר מוצלת עם מגרש כדורגל גדול ומאובזר. אבל זכרו זה לא הדבר  הכי חשוב…

*

ולסיום, טיפ קטן להורים. תתעקשו על המקום שאתם בוחרים! אני יודע שיש  אזורי רישום, ויש כללים וכו'. אבל אל תקבלו שום דבר כהוראה חלוטה. תבחנו. תפנו. תתעקשו.

עבור הילדים שלנו נבחר את הכי טוב, זו הרי החלטה גורלית. מהניסיון שלי במשך כעשרים שנה ב"מדעים ויהדות" ובשלל תפקידים חינוכיים שזכיתי להוביל אני רואה כי הורים שמשקיעים ולוקחים אחריות בבחירת מסגרת הלימוד ולא מקבלים את הדברים בעיניים עצומות, הם אלו שבסופו של יום קוצרים את הפירות! ובסוף, כל עם ישראל מרוויח מהם…

*

במבט לאחור על פני כשלושת אלפי השנים שחלפו מאז ימי משה ועד היום אנו נוכחים לראות כמה צדק משה. סיפור המסופר על פני הדורות הוא מתנת הזהות. והיודע את זהותו, היודע מי הוא ומה ולמה, יכול לנווט באומץ ובבטחה בכל מדבריות הזמן והתקופות.

נמשיך זאת גם בבחירת מסגרת הלימודים הבאה. בהצלחה!

יחד שבטי ישראל !

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון  (בנצי) נורדמן

שתפו:

עוד כתבות

אִיתוּת מִשָּׁמַיִם

באחד מערבי השבוע, ביציאתי מעריכת חופה באולם אלכסנדר הוותיק שבעמק חפר, הבחנתי באדם בגיל העמידה מחפש דבר מה. עוד לפני שפניתי אליו הוא מסמן לי

שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת

ביום שישי התקיימה בבית ספרנו  'מסיבת סידור', עם סיום לימוד הקריאה תלמידי שכבת כיתה א' מקבלים את סידור התפילה בטקס חגיגי במעמד ההורים ונכבדים. הטקס

סָבְרֵי מָרָנָן – לְחַיִּים…

עמוק בתוך חודש אדר שמרבים בו בשמחה, ערב ימי הפורים, רציתי לשתף בסיטואציה אקטואלית שנתקלתי בה במסגרת הפרויקט הנפלא – "ניצוצות – שיעור אחר", שייסד

תרומה לפדיון כפרות