תשפ"ב – תהא שנת פרטים בהמשך…
מסורת קבועה בימים אלו לקראת השנה החדשה , במסגרת פרויקט "חג שבע" – לילדים, נערך "יום שיא" בו מרוכזת הפעילות הכבירה של מבצע חלוקת אריזות מזון המיועדות לשמח משפחות נזקקות לקראת ימי החגים הקרבים ובאים.
ביום זה מתקיים מרתון מבוקר ועד ליל, האנגר הגדול נפתח לפעילות המבורכת ואורזים בו את אלפי ארגזי המזון, במבצע משתתפים עמך בית ישראל המתנדבים בעם, יחד עם חיילים ונוער, פנסיונרים, אנשי עסקים ואישי ציבור מפורסמים.
כך כולם נחשפים לפעילות חסד זו ונוטלים חלק מעשי בעזרה ושותפות. ומשם יוצאת גם הקריאה אל ליבם של התורמים השותפים בתמיכה כלכלית של המבצע הגדול, "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" כל זה נעשה ביד רמה בניצוחו ובהדרכתו של מו"ר רבי יצחק דוד גרוסמן נשיא מגדל אור וחתן פרס ישראל.
הכל היה כבר ערוך ומסודר במחנה הגדול במתחם בית ליד – כפר יונה. אלא שברגע שאחרי האחרון התברר כי כבוד הרב והרבנית – נדבקו בנגיף הקורונה! והם שוהים בביתם בבידוד מבלי יכולת לבוא ולנצח על המבצע הענק הזה. באופן טבעי היינו צריכים להודיע לכולם על ביטולו של האירוע, או לכל הפחות על דחייתו עד להחלמתם השלימה בעז"ה.
*
פרשת השבוע שלנו – שנקבעת תמיד לשבת זו של ערב ראש השנה – פותחת במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם". שלושת המילים הללו בעצם מקיפות את כל המכלול, "אדם", "מקום", "זמן".
ראיתי בשם רבי נחמן מברסלב שמחדד כאן מסר מהותי וקריטי לעבודת האדם בעולמו: ההדגשה על העשייה המוטלת עליך, היום – עכשיו.
"זֶה כְּלָל גָּדוֹל … שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיך שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ … וְכֵן לא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. 'הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ' – 'הַיּוֹם' דַּוקָא, וְהָבֵן"
רבי נחמן מרחיב לבאר כי זו הדרך היחידה לשרוד בעולם, כי בלי זה מזדמנים לאדם תירוצים מתירוצים שונים, היום אני עסוק בדרך ליריד, מחר אני צריך לנוח, מחרתיים צריך לסכם את החשבונות וכו'. וכך חולפים להם החיים עם כל החשבונות המתחלפים. העצה לכל זה היא לראות כל יום וכל רגע כאילו הם היחידים בעולם. וכך מנצלים אותם במקסימום.
*
נחזור להערכות ליום הפעילות הגדול שהיה אמור להתקיים בפרוייקט 'חג שבע'. לאחר התייעצות הורה לנו הרב חד משמעית כי האירוע יתקיים בעתו ובזמנו! אתם תעשו את מה שמוטל עלינו בשעה זו וברגע זה – הבהיר הרב – והעובדה שאני לא יכול להשתתף לא מורידה כי הוא זה מהאחריות שלנו למשפחות ולילדים הנזקקים.
וכך, מתוך המסר של "אתם נצבים היום", ושל הוראת התורה שנאמרה גם היא בניסוח זה: "אנוכי מצווך היום", יצאנו לדרך…
כך התכנסנו כל הנוגעים בדבר ביום שני האחרון בהאנגר הגדול שבמחנה בית ליד, כבוד הרב הזמין את כלת פרס ישראל הגב' מרים פרץ שתתלווה לפרויקט. כבוד הרב השתתף אתנו מרחוק והאציל מברכותיו. בסיומו של יום סיימנו את הכנת סלי מזון, וזכינו להגיע למעל עשרת אלפי (!) סלי מזון למשפחות היקרות!
*
לקראת השנה החדשה, שנת ה' אלפים תשפ"ב לבריאת העולם, באווירת המסר העולה משורות אלו, על חובתנו לתמרן "היום" לאור השינויים המתחדשים ובאים, שמעתי על ראשי תיבות מקוריים: תהא שנת פרטים בהמשך… כאשר אנו יודעים כי הקב"ה שברא את העולם לפני חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושתיים שנים, ממשיך לנהל אותו ולחדש אותו בטובו בכל רגע, ואנחנו נדרשים לתפקידינו המתחדשים גם הם בכל רגע נתון.
*
בימי ההערכות השונים ברשת "מדעים ויהדות" נשאתי דברים בפני צוות ההוראה, ברוח הדברים האמורים. רבי נחמן מלמד אותנו כי בכל זמן ישנם תירוצים למכביר, בפרט כאשר בימים הספורים של טרום פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור כיצד היא תפתח. מיד לאחר מכן ראש השנה והחגים, ומי יודע כמה בידודים והיעדרויות ועוד ועוד.
הדרך שלנו להצלחה היא המבט של "נצבים היום"! היום הזה, כמו גם היום שלאחריו, אינו "עוד יום", לכל יום יש תפקיד מיוחד משלו, עם העיתוי והתנאים המיוחדים לו, ואותו אנו צריכים למלא בשלמות.
גם שנת הלימודים לא תפתח כסדרה בצורה שציפינו לה, יש לנו תפקיד מיוחד ליום הזה, לדאוג לכל תלמיד ותלמיד, להתעניין על התקדמות של התלמידים בימי ההיעדרות, לברר על מצב המשפחה, ולנסות לתפקד עם רבע כיתה בתנאי השטח אותם זימן לנו הבורא ליום המסוים הזה.
זה הוא התפקיד שלנו, היום!
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל- יחד שבטי ישראל ,
באהבה והערכה
הרב בן ציון (בנצי) נורדמן
