השבוע ביום שני התכנסו ובאו שמונה עשר הנבחרים לקבלת אות "יקיר העיר" בעירנו חדרה, ועלו אחר כבוד בזה אחר זה לקבלת האות לשנת תשפ"ג – 2013.
אני מכיר ומוקיר את כל מקבלי האות, שקיבלו את ההערכה וההוקרה הזו, ובצדק.
והנה בעודי יושב בשולחן הנשיאות עם מנכ"לית העיריה גב' זיוה הימברג אני מבחין בעובדה מעניינת ואני מסב את תשומת ליבה של המנכ"לית למכנה המשותף בין כלל הזוכים, וזאת העובדה כי כולם שמחים…
ולא רק הערב בעקבות הפרס, אלא גם באופן כללי בחיי היום יום אני מכיר אותם כאנשים שמחים ומשמחים… חשבתי לעצמי על המכנה המשותף הזה, ובעצם מדוע, למה הם שמחים? איך הם מגיעים לשמחה?
כל אחד חי בעולם משלו, מנהל את החיים שלו ואת האתגרים שלו, איך כולם מגיעים לשמחה?
ואז נזכרתי באברי גלעד , אספר ואשתף …
ישנה עמותה שנקראת "ניצוצות – שיעור אחר" הקים אותה ידידי אורי שנער, לשעבר מנכ"ל קשת והיום בזכיינית ערוץ 2 רשת.
העמותה שמפעילה תוכנית שבעיני היא לא פחות ממשנה חיים, יש בה כ-7000 מתנדבים מיוחדים, החל מאנשי עסקים מאוד מצליחים, אנשי תקשורת, זמרים, ספורטאים, ובעצם כמעט כל תחום שאתם יכולים לעלות על דעתכם.
אותם אנשים וכמובן נשים באים לתוכנית של כמה מפגשים חווייתיים ומאפשרים לתלמידים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון, להכיר ולגלות תחומים מקצועיים שונים ופעילויות מגוונות כמקור להשראה משמעותית בחיפוש פנימי של "הניצוץ" שלהם.
בהזדמנות נרחיב על הפרויקט עצמו, אבל לא זה הנושא כעת.
במסגרת התוכנית שמתקיימת גם אצלנו בתיכון יש"י בהנהלת גב' חגית אביר – שזכתה השנה בפרס "מנהלת פורצת דרך", הגיע בשבוע האחרון איש התקשורת, אברי גלעד.
אברי העביר לתלמידים את ה'ניצוץ' שלו בסיפורו האישי בצורה פתוחה ואישית, על ילדותו ועל הצלחתו הגדולה בעולם התקשורת עד הפיכתו לאליל נוער. על פי דבריו, כשהיה עסוק בלהיות "מפורסם" ועל אף הצלחתו הגדולה בעולם התקשורת, לא היה שמח ובוודאי לא מאושר, להיפך, הוא חש ריקנות ושעמום.
אברי שיתף שהתחיל לעסוק בלימוד פנימיות התורה, בהוראה ובנתינה לאחרים, ובדרכו זו הוא מוצא שמחה ומשמעות.
"רק כשאתה מבין שהמטרה היא לא אתה בעצמך, אלא מה אתה יכול לתרום ומה אתה יכול להועיל – רק אז מתחילים להרגיש סיפוק ושמחה!"
לסיום הוא הביא גימטרייה שהרשימה אותי, "שליח" – בגימטרייה "שמחה"! לאמר, מי שרואה את חייו כשליחות, זוכה להגיע לשמחה!
הרעיון מצא חן בעיני מאוד, ומאז אני "משווק" אותו בכל הזדמנות שהיא, בדרשת ליל שבת בבית הכנסת, מפגש חברים, במועצת העיר, וגם כשישבתי השבוע בבמה עם מקבלי האות.
ומכאן הסברתי כי השמחה של הנבחרים הללו נובעת מהשליחות ומתחושת השליחות שהם ממלאים בחיי היום יום, כל אחד בתחומו, בנתינה והתמסרות עבור הזולת, וממילא אין פלא שהם מלאים בשמחה.
באווירת השמחה של חודש אדר וימי הפורים הממשמשים ובאים, הדברים משלימים את סיומו של הטור הקודם, מצוות הפורים נסובות סביב הנתינה וההשפעה לזולת, מצוות היום מאופיינות בהענקה לזולת והקשר עם כלל ישראל, ואכן הדרך הטובה ביותר ל"מרבים בשמחה" היא דרך הנתינה, היכולת להעניק ולהשפיע טוב.
יחד שבטי ישראל!
שבת שלום וחודש אדר מבורך
הרב בן ציון (בנצי) נורדמן
