מזה תקופה שאני מקבל פניות מכיוונים שונים בנוגע לקבלת פנים ראויה למבקרים בבתי הכנסת, אותם אלו שאינם פוקדים אותו מידי יום או שבוע, בבקשה לעורר את ציבור המתפללים הקבוע, שיאירו להם פנים.
השבוע פנתה אלי גב' מירית גולן, שיש לי הכרות אתה רבות בשנים, כתבת מקומית בווינט, וכמעט התחננה שאפנה בקריאה פומבית לגבאים ולמתפללים, זאת בעקבות אירוע לא נעים שחוותה בשבת האחרונה באחד מבתי הכנסת בעיר. לזה אוסיף, מבלי לנקוט עמדה ובוודאי מבלי להעביר ביקורת על ידידי היקר והאהוב יו"ר ועדת חוץ וביטחון חה"כ יואל יולי אדלשטיין שמעבר למעלותיו הרבות, הינו איש ממלכתי, מכובד ומכבד כל אדם באשר הוא.
אבל, נוצרה סיטואציה בלתי נאותה, לפחות בעיני, שנשים ש"חטאן" היה חלוקת חומר הסברה בבית כנסת… לא רק גורשו אלא אף נעצרו – ולא חכם וגם לא נכון ושוב מבלי להיכנס לנסיבות.
ממש כאות משמים, הוזמנתי לברך השבוע בכנס גבאים בעירנו חדרה. פתחתי את פרשת השבוע, כדי לנסות לדלות מבט תורני לנושא , פרשתנו – כי תבוא – פותחת במצוות הבאת הביכורים, בס"ד הבריק לי מסר ישיר לנושא שלנו!
חז"ל (ביכורים פרק ג') מתארים בהרחבה את קבלת הפנים שהיו עורכים לחקלאים בדרכם מכל חלקי הארץ לירושלים, בכל תחנה שהיו מגיעים התקבלו בטקס חגיגי ומכבד! מכל אזור היו מתקבצים יחד אל עיר המחוז, שם היו לנים באכסניה המרכזית של העיר, בבוקר התעוררו לשמע הקריאה : "קומו ונעלה ציון".
וכשהיו מתקרבות השיירות לירושלים, הייתה נערכת קבלת פנים , במאור פנים ובכבוד מלכים, נכבדי ירושלים יוצאים לקראתם, כל בעלי האומנות בעיר הקודש היו עוזבים את מלאכתם (דבר נדיר אשר ביום יום היה אסור מבחינת יחסי עובד ומעביד, אין רשות לעזוב את העבודה באמצע!).
וכך היו מקבלים אותם: "אחינו! אנשי מקום פלוני בואכם לשלום".
התרגשתי למצוא בתזמון מדויק את תיאור קבלת הפנים שנערכה לחקלאים שמגיעים זה עתה לעיר הקודש ירושלים, הרבה מהם מגיעים בפעם הראשונה בחייהם לירושלים, חלקם עם הילדים ובני הנוער , שלהם זו בוודאי ההיכרות הראשונית עם עיר הקודש, על מכלול התנאים והכללים הנדרשים מתוקף קדושתה ורוממותה, ובוודאי כאשר מתקרבים אל בית השם – בית המקדש!
בעיניי, חז"ל רצו לתת להם את ההיכרות הראשונית בקבלת פנים מפוארת ומאירת פנים שכזו, כך יוכלו האורחים החדשים לקלוט את הרקע המתאים והנכון ביחס לעיר הקודש ובית המקדש! ההמשך יהיה כבר תהליך טבעי, את הכללים היותר מחייבים הם כבר יבררו, ישמעו ויקיימו
ובחזרה אל בתי הכנסת שלנו "בית מקדש מעט", כשמגיעים אלינו אורחים מרחוק, אם זה לבר מצוה או לשבת חתן, באזכרה או בחגים, ב"כל נדרי" או בתפילת נעילה, נקבלם במאור פנים, בהכלה ובאהבה, ואם תמיד נאמר "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", קל וחומר בבית הכנסת.
גם המבקרים והתיירים , צריכים להתחשב בכללי המקום, נכון. אבל כעת אנו עוסקים דווקא בצד השני של המטבע, בפנייה דווקא אל אלו שזוכים ל "שבתי בבית השם כל ימי חיי", מהם הציפייה גדולה יותר ומחייבת, בטוחני שכאשר נאיר להם פנים ונקבלם בזרועות פתוחות, גם הגישה מצדם של האורחים תהיה מכבדת יותר.
ובפרט בתקופה זו שהצורך באחדות ובאהבת ישראל כה נחוצה, נהדהד את הקריאה הנרגשת: "אחינו!" – בדגש על האחווה שבינינו ואל המכנה המשותף שגדול בהרבה מהשינוי בינינו – "בואכם לשלום"!
- בשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:09 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:14
- חֹדֶשׁ אֱלוּל מְבֹרָךְ
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
