הייתה לי הזכות לארח השבוע את צביקה מור. אביו, של החטוף איתן מור – הי"ו, שהתגלה כאיש אמיץ ממלחי הארץ

השבוע בביה"ס תיכון יש"י ש"ש שנתי וכחלק מהפעילות הלאומיות ציוניות שאנו מקיימים עם התלמידים, מאז אסון ה 7 לאוקטובר, התכנסנו יחד להרצאה מחזקת ועוצמתית של צביקה מור, אביו של החייל החטוף איתן מור שבמשך שעה ארוכה סיפר על ההתמודדות עם המצב הקשה לצד דברי חיזוק נחמה וגבורה וריגש אותנו ואת המשתתפים הרבים ביניהם: תלמידים, הורים, מחנכים, אנשי הצוות הניהולי ואנוכי.

התגייסותם של תלמידי ביה"ס, יחד עם הצוות החינוכי ניהולי למאמץ הלאומי נמשכת ומרגשת אותי בכל פעם מחדש ואנחנו נמשיך להוביל אותם למעשים טובים עזרה לזולת וגיוס למעשים ציוניים לאומיים עבור עם ישראל במדינת ישראל וזה בא לידי ביטוי גם בערב הנוכחי שלא הותיר עין ייבשה כי הפגישה עם צביקה מור הייתה עוצמתית שמביאה אותך לפעמים למקום שאתה פעור פה ונפעם מול הכוחות שאדם במצבו אוסף כדי להמשיך להתמודד עם מצב כל כך מורכב.

אני חייב לציין שאני מתרגש מהצוותים החינוכיים בבית הספר בהובלת המנהלת חגית אביר היקרה שלנו מהתלמידים וההורים על קירוב לבבות מאחד כמשפחה. הייתה לי באמת הזכות להכיר ולהוקיר את האב היקר צביקה מור, ואני מאחל ומייחל לשחרורו המהיר של איתן מור הי"ו ושל שאר החטופים בהקדם האפשרי בע"ה".

שתפו:

עוד כתבות

'שברי לוחות ואזעקות'

האזעקה בבוקר שבת "זכור" פגשה אותי בשעה 8:10 בפתח בית הכנסת הגדול. בעוד המתפללים ממהרים למחסה, התבוננתי בקירות האבן המסיביים המקיפים אותנו כבר כמעט מאה

המגילה של מקסים, המגילה של כולנו'

בכל שנה, כהכנה לפורים, אני מתבונן בדברי המדרש : לעתיד לבוא "כל המועדים (החגים) עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם"  ישנם  הרבה הסברים  בעניין ועדיין לא נחה  דעתי….

תרומה של שקט וגלים

בפרשת השבוע, פרשת "תרומה", נצטווינו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" בפסוקים הבאים אנו קוראים פירוט חומרים מדוקדק: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד. על פניו, זה נשמע כמפרט

תרומה לפדיון כפרות