בפרשתנו, אנו פוגשים שורה של מצוות שבין אדם לחברו: השבת אבידה, עשיית מעקה, דאגה לגר, ליתום ולאלמנה, והקפדה על מסחר הוגן. התורה לא רק מצווה, אלא גם מדגישה את הברכה והשכר הצפויים בעקבות קיומן, לעיתים עוד בעולם הזה.
והנה, השבוע זכינו לראות במו עינינו כיצד בחירה להיטיב עם הזולת יכולה לפתוח שרשרת של אירועים מופלאים, ולהוכיח שהשקעה בטוב תמיד משתלמת.
בטור שלפני האחרון, סיפרתי לכם על בתי, שני. שעמדה בפני התלבטות: האם לנסוע לשבת לחופשה בצפון, או להתנדב בבית החולים סורוקה כפי שתכננה מראש. שני בחרה בטוב – בהתנדבות. באותה עת, כתבנו על כך שהתוצאות של בחירה נכונה לא תמיד מורגשות מיד, אבל תחושת הטוב הפנימית מגיעה באופן מיידי.
אבל הפעם, התוצאה לא איחרה לבוא. זו הייתה תפנית עלילתית שאי אפשר שלא להתפעל ממנה.
- התקלה ברכבת ששינתה את הכל
במוצאי שבת, שני התכוננה לחזור ברכבת מבאר שבע לחדרה. אלא שדווקא באותו מוצאי שבת הושבתה תנועת הרכבות כמעט בכל הארץ בשל חבלה ברשת קווי החשמל. תוכנית החזרה שלה השתבשה לחלוטין.
בשל כך, היא החליטה לנסוע להתארח אצל בנות דודותיה באופקים. שם, "במקרה" – כלומר, בהשגחה פרטית מדויקת – התארחה גם דודתן מאשדוד, שגם היא התעכבה מלחזור. הדודה ראתה את שני, התרשמה ממנה והחליטה שהיא בדיוק השידוך המתאים לאחיינה מאשקלון.
כאן חשוב שאגלה פרט נוסף. בעצת מורי ורבי, הרב גרוסמן, החלטנו שלא לחפש שידוך לבתי לפני החגים. התוכנית הייתה "עסקים כרגיל" – לא פונים ולא מחפשים. אבל כשפנו אלינו, ומה גם שמדובר במשפחה כל כך מיוחדת וטובה, משפחת גוטשטין הנכבדה, הדברים השתנו.
כבר ביום ראשון, עוד לפני ששני הספיקה לחזור הביתה, ההצעה "נזרקה" והחל בירור ראשוני. הנתונים התאימו באופן מושלם, ונקבעה פגישה של הזוג. על פי "הפרוטוקול" המקובל אצלנו במגזר, הפגישה הראשונה נערכת בבית הבחורה כשאב המשפחה פוגש למספר דקות את הבחור המיועד. אך כזכור, אני לא הייתי בארץ באותו תחילת שבוע, מה שלכאורה היה אמור לעכב את הפגישה. אך החלטנו לחרוג מהפרוטוקול ולא להתעכב.
וכך, לאחר כשבוע של בירורים, הגיע החתן המיועד, איצי, לביתנו, ומשם הכל החל לרוץ במהירות שיא. הפגישות נמשכו בקצב מעורר השתאות, וביום שני האחרון, בשעת ערב מאוחרת, הזוג איצי ושני הודיע לנו שהם סוגרים ביניהם. התכנסנו מיד ל"סגירת הוורט", הרמנו כוסית "לחיים" והודינו לבורא עולם על הנס המדהים שהתחולל מול עינינו.
- בחרו בטוב – הברכה כבר בדרך
הסיפור הזה הוא הרבה יותר מצירוף מקרים מרגש של רכבת שהושבתה ודודה שהתעכבה. הוא שיעור מעשי וחד משמעי על כוחה של בחירה. שני יכלה לבחור בנוחות ובהנאה מיידית, אבל בחרה בערכים ובעשיית חסד. היא יצאה אל הלא נודע, והותירה את התוצאות בידי ההשגחה העליונה. בבת אחת, ובצורה מפתיעה, היא קיבלה את ברכתה.
כמה יפה לראות איך מתוך "טוב" יוצא "מזל טוב". זו תזכורת עוצמתית לאחריות שלנו לבחור בטוב. כפי שסימנו באותו טור, כמעט בנבואה: בחרו בטוב – הברכה כבר בדרך!
- בשַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:30 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:38
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּון בְּרִנָּה
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
