רציתי להמשיך עם פרויקט 'תמונות מדברות', לאור התגובות הנלהבות שקיבלתי על הטורים הקודמים… אך כבר אמר החכם מכל אדם "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", אתייחס לערב שנת הלימודים תשפ"ה, ובהזדמנות קרובה נחזור לתמונות המרהיבות.
ה 1 לספטמבר ביום ראשון הקרוב, וכבר למדנו שהמציאות והנסיבות חזקים יותר מהתאריכים.
בשבוע שעבר השתתפתי בכנס ארצי של מנהלי אגפי החינוך שהתקיים הפעם בחדרה, ותודות לעוסקים במלאכה.
אשתף בתחושה אישית, מבלי להעביר ביקורת ספציפית על כל מי שבעיניו עושה את מלאכתו נאמנה, כמשתתף וצופה מהצד, זעתי באי נוחות והתפתלתי בזמן שחלק מהנואמים הביעו את דעתם ברבים, אם זה בהטחה אישית על קולגות, ואם זה בסיסמאות ואיומים, היה לי עצוב להרגיש כיצד מי שאמון על החינוך רואה את עצמו כמרכז הנושא, לא נשמעה מנימת דבריו גישה של צניעות וענייניות, וחרדת קודש ממלאכת החינוך המוטלת על כתפיו. ומעל הכל, סכנת השביתה שהפכה לנורמה … ועד לרגע כתיבת שורות אלו לא ידוע אם תתממש חלילה, או לא!
לעומת זאת, ימים ספורים לאחר מכן השתתפתי ביום היערכות של תיכון השש שנתי יש"י – מדעים ויהדות, שזה עתה זכה בעיטור הצטיינות רמה 1 מטעם משרד החינוך, על הישגים ערכיים, חברתיים ולימודיים!
היה מדהים ומרנין לראות, לשמוע ולחוש את חדוות ההתחלה החדשה וההשתוקקות להשפיע טוב אל דור העתיד, שפע של רעיונות ופרויקטים, כשהתלמידים הם המרכז וכל האנרגיה והכוחות מופנים לכיוון הזה .
בשבילי היה זה פער בלתי נתפס, איפה נמצאת ההנהגה 'מלמעלה', והיכן נמצא השטח – העם?
בדברי לצוות ההוראה הזכרתי את הפסוק הפותח את פרשת השבוע – פרשת ראה –,רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה." הפסוק פותח בלשון יחיד 'ראה', וממשיך בלשון רבים 'לפניכם'.
כתב בעל 'כלי יקר' : חז"ל מלמדים אותנו כי על כתפי היחיד מוטלת האחריות הקולקטיבית על הכלל כולו!
לעולם ידמה לאדם כאילו כל העולם מחצה זכויות ומחצה עוונות, עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת על העולם כולו לכף זכות, ולהיפך… ולכן אמר הכתוב כי כל יחיד יראה בעיניו כי מעשיו משפיעים על הכלל כולו!
אם כך נאמר לכל יחיד ויחיד, על אחת כמה וכמה לאנשי חינוך, מכאן מוטלת החובה לדאוג להתקשר ולהתחבר עם העם, עם השטח, ולרומם כל אחד אל המקום אליו הוא מסוגל להגיע, לא לשבת במגדלי השן ולשרבט חוזר כזה או אחר.
חובתנו למצוא את החיבורים ואת הגשרים שיאפשרו לזרום ולקדם עניינים, לוותר על סרבולי בירוקרטיה מיותרים, ולהתמקד בתכלית. בהשקעה נכונה, ובעיקר בגודל האחריות, ניתן לפעמים להפוך במשפט אחד את עתיד הילד ומשפחתו לדורי דורות.
כך ניקח למשל נקודה אקטואלית משבוע זה, התנהלות בין ההנהגה לבין המורים בשטח. הייתה החלטה שהתפרסמה גם ע"י הרשות שלנו שביום ראשון הקרוב, עם תחילת שנת הלימודים כלל תלמידי בתי הספר יגיעו עם חולצות צהובות כהזדהות עם החטופים והעלאת המודעות. בהתאם לכך עדכנו את ההורים והתלמידים. לאחר כמה ימים התקבלה יוזמה אחרת, מגיעים עם תלבושת בצבעי כחול לבן.
נו, אז מה עושים?… ובכן, קיבלנו החלטה על חלוקה שווה, שכבה א' כחול לבן, ב' צהוב, וכן הלאה… – – – יחד שבטי ישראל.
ידידי הקוראים היקרים! אנצל במה זו להזמין אתכם באופן אישי לאירוע הנצחתו של כבוד הרב ורנר זצ"ל, וחידוש הפעילות בבית הכנסת הגדול בחדרה להחזיר עטרה ליושנה, ביום ראשון בעוד קצת יותר משבוע, ה' באלול.
- בשַׁבָּת פָּרָשַׁת רְאֵה
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:37 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:43
- חֹדֶשׁ אֱלוּל מְבֹרָךְ
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
