את הטור הזה תכננתי לכתוב הרחק מכאן, מעבר לים. רציתי לנצל את השבועיים הרצופים בלוח השנה העברי שבהם אין חופות, לנסיעה שנדחתה כבר כמה פעמים.

בימים אלו אנו מסכמים שנה בה נפגשנו, לצערנו הרב, עם סיפורי גבורה מעוררי השראה של בני משפחות הנופלים. על חלקם כבר כתבתי בעבר, כמו אורן

כמי שהיה אמון על תיירות העיר חדרה וכיו"ר חברת נחלים, מתוך הבנת הפוטנציאל הייחודי הטמון במפגש שבין שפך נחל חדרה לים התיכון, הייתי שותף בהסדרת

האם שמתם לב לריבוי ספרי הדרכה למנהלים שמציפים אותנו לאחרונה? הפופולרי שבהם, "מוקף באידיוטים" של תומס אריקסון, כובש את מצעדי הספרים כבר חודשים ארוכים. הספר,

כשנקראתי לחופה בצהרי יום חמישי בשבוע שעבר, ימי ערב פסח, בבית הכנסת 'איחוד שיבת ציון', השוכן בלב תל אביב, ברחוב בן יהודה פינת גורדון, ניסיתי

השנה, ערב פסח חל בשבת…יש לנו הזדמנות נוספת להתעמק בלקחי העבר. דרשת שבת הגדול הוקדמה בשבוע, ואני כבר מתארגן עם נקודות חשובות לדבר עליהן, חוץ

השבוע, אנו חותמים את חומש שמות בפרשת פקודי. המסע ההיסטורי של האומה היהודית בהתהוותה, מעבדות לחירות, ממשיך בקבלת התורה ובהקמת המשכן – הביטוי המוחשי לנוכחות

השבת, בפרשת ויקהל, ממשיכים לעסוק בבניית המשכן. בקידוש שערך ידידי יוסי רימר לרגל יום הולדתם של ילדיו, עדי ולידור היקרים, הוא הסביר כי בחר לברך

בעקבות הטור האחרון, בו שיתפתי על תהליך הכנת הדרשות לשבת, קיבלתי שאלות מגוונות, בין היתר כיצד ומתי אני מחליט על מה לדבר בבית הכנסת ועל

בכל שבת, אני זוכה לדרוש בשני בתי כנסת מרכזיים בעירנו. בערב שבת, בבית הכנסת בשכונת הפארק, בפני מאות מתפללים, בית הכנסת מלא עד אפס מקום,

השבוע הגענו לפרשות "הקמת המשכן", הראשונה שבהן היא פרשת תרומה. סיפור הקמת המשכן אינו רק תיאור של מבנה פיזי, מכל פרט ניתן ללמוד לקחים מאלפים

כמי שעוסק בחיבור בין מדעים ליהדות, אני משתדל לנצל כל הזדמנות לעסוק בנושאים רלוונטיים ולמקסם אותם. כך עשיתי לאחרונה כאשר משרד החינוך הכריז על 'חודש