כשעומדים באתר בנייה, בין מערבלי הבטון, קולות הטרקטורים, מול הפיגומים, בתוך האבק – באופן טבעי קל להיתפס למחשבות על הפרטים הטכניים: לוחות זמנים, תקציבים ותכניות

אחד המנהגים האהובים עלינו כשאנחנו יוצאים להחליף אווירה בהפוגה קצרה, הוא לא רק לנשום את האוויר של המקום  אליו אנו מגיעים, אלא גם לנשום את

הביטו רגע בתמונה – התמונה נלקחה מהסטורי של נפתלי בנט. תיעוד של רגע  בלב החפ"ק והשטח הסוער באשקלון, כשמדינה שלמה החסירה פעימה בחיפושים אחר יובל קוגן

ערב שבת "נחמו", השבת הראשונה שלאחר תשעה באב. ימי האבלות הקשים על חורבן הבית מאחורינו, והראש נמצא בחופשת הקיץ ובחיפוש אחר קצת מנוחה, נופש ושקט.

נכנסנו לחודש אב. האוויר סביבנו הופך סמיך וטעון יותר, אנו ממעטים בשמחה ומתקרבים ליום האבל על החורבן – תשעה באב. הימים הללו מציבים מולנו מראה

במוצ"ש  צד את עיני הזמנה להילולת "רבי יצחק גברא" זצ"ל , הטמון בחצר ביתו במושב עגור מזה כ-80 שנה. מתחת להזמנה בלטו הלוגואים  של חברת

בפרשת השבוע, פרשת פינחס, אנו פוגשים את סיפורן של בנות צלפחד: חמש נשים אמיצות שאינן מוכנות להשלים עם מציאות של ניתוק והחמצה. הן מתייצבות באומץ

מי שמכיר את אירועי סוף השנה יודע כמה אנרגיה מושקעת בהם. השבוע, בטקס של מסיימי י"ב מתיכון יש"י במלון ריזורט בחדרה, אפשר היה לראות את זה בכל פינה.

השבוע "קבעתי  מזוזה" במועדון האופניים החדש שנחנך באקו-פארק בחדרה, "דרך האופניים למטרה" של עמותת "חץ למטרה". בעודי עומד שם, מול חבר'ה צעירים ונמרצים שמתכוננים לצאת

תארו לעצמכם אישה אלמנה, שבורת לב, עומדת בשדה קטן עם שתי בנותיה היתומות. היא מנסה לחרוש, אך החוק אוסר עליה. היא מנסה לקצור, אך נאלצת

הזמר והיוצר יונתן רזאל הוא מהאנשים שהם "גשר". הוא מצליח לחבר עולמות מבלי לוותר על עקרונותיו ואמונתו. אמן של מילים, של ניגון, ובעיקר – של

בטורים הקודמים עסקנו באירועים הממחישים את "שרשרת הדורות". הזמן אינו רצף מקרי של שעות, אלא מערכת נצחית שלכל חוליה בה יש תפקיד ומסר. השבוע, כשאני