פרשת וארא

תנו כבוד לתהליך

אשתף  אתכם בחוויה אישית, ונתקדם ממנה לתובנות מעשיות לאורה של פרשת השבוע…

בתחילת השבוע יצאתי עם חבר לשוט ביאכטה זעירה מול חופי ארץ ישראל, לצורך שליחות מאתגרת. יצאנו מהמרינה בהרצליה, לאחר ששמרנו מרחק קצר מהחוף התקדמנו דרומה כשאנחנו רואים במקביל את הכבישים המוכרים והעמוסים של גוש דן , רק הפעם מכיוון הים… כך הדרך אצה רצה במהירות, 7 דקות מהרצליה ואנחנו כבר  מול רחוב הירקון העמוס ברכבים, אני נזכר שיש לי השבוע חופה ב"בית על הים" לא רחוק מכאן, קרוב לנמל יפו. כמה קל להגיע דרך הים…

עושים פרסה וחוזרים  צפונה, עוברים במהירות את נתניה, גם שם יש לי פגישה בהמשך השבוע. מתקדמים לכיוון חיפה מול מגדל המפרש, המוכר כ "מגדל הטיל" גם שם יש לי מה לסדר במשרד החינוך. חולפות עוד כמה דקות שייט ואנחנו כבר מתקרבים לנהריה, אולי אפשר לרדת רק לכמה דקות ולקבל ברכה מרבי דוד אבוחצירא?

חוויה שכזו, הכל נראה כל כך טוב וחלק, זורם כמו הים… בלי פקקים, רמזורים, וכמעט ללא הגבלת מהירות!

אבל, וכאן אנחנו נוחתים לקרקע המציאות היבשתית… החיים בשטח הרבה יותר מורכבים, תלויים בהרבה תהליכים, נסיעה בכבישים בסבלנות הנדרשת, הדרכים פחות נוחות, ופחות מהירות…

*

בפרשת השבוע – וארא – אנחנו מתחילים את תהליך היציאה ממצרים, עיקר הפרשה מתארת את עשרת המכות – עשר תופעות על טבעיות שפוקדות את מצרים והוביל את העם המצרי ואת המלך פרעה לשמוע בקול בורא העולם ולשחרר את עם ישראל מהשעבוד.

נשאלת השאלה, מדוע היו נחוצות עשר מכות, שלקחו במצטבר כשנה , כל מכה ערכה שבוע ימים, ולפני המכה הבאה ניתנה התראה של שלושה שבועות. הלא אם הקב"ה רוצה הוא יכול להוציא את עם ישראל בדרך נס, גם ללא כל תהליך המכות?

כמובן שהייתה מטרה להעניש את המצריים ששעבדו את עם ישראל באכזריות,  וללמד לקח לדורות כי הקב"ה שולט בטבע ביד רמה. אך לשם כך לכאורה מספיקה מכה אחת אנושה שתרסק את הגאווה המצרית. מדוע,  נדרשו עשר מכות?

*

המפרשים מסבירים כי התהליך הארוך הזה היה נצרך דווקא בשבילנו –עם ישראל – כדי להוביל תהליך פנימי את העם ששהה במשך מאות שנים בתוך תרבות זרה ואלילית, שחווה שיעבוד מנטלי ופיזי במשך שנים ארוכות; העם היה זקוק לתהליך שיאחה שברים, ירפא צלקות ויעמיד תשתית רוחנית להיותו עם עצמאי בעל ייעוד נצחי.

עם ישראל שמתכונן אז למעמדו הנצחי כעם השם, לייעוד הרוחני שהחל כבר אז בתקופה עתיקת יומין של שלטון האימפריה המצרית, ועודנו מתקיים – בניסי ניסים – עד ימינו. תהליך שכזה, לוקח זמן, וסבלנות!

וכפי שנוכחתי לראות השבוע, זוכרים? אין קיצורי דרך! אין 'זבנג וגמרנו'… אלא תהליכים מסודרים, שלוקחים את הזמן ואת השלבים הנדרשים.

האושר והעושר – הרוחני כמו זה הגשמי – מותנים  בתהליך ארוך ובעיקר פנימי של עבודה מאתגרת, של התעלות בשלבים.

כחלק מכך התפקיד המוטל עלינו בכל תקופה ובכל אתגר ארוך כקצר וקצר כארוך להפנים את המסרים לחדד את התובנות להשתנות להיות אחרים כל אחד עם חשבון הנפש שלו כל אחד בדברים הפרטיים והציבוריים שלו.

*

במציאות האמיתית בשביל להספיק גם חופה ביפו וגם פגישה בחיפה צריך שבוע, ולא מספיק שעתיים.

בשביל להספיק לקבל ברכה וגם לחזור למסור שיעור בחדרה צריך להמתין לפעמים חודש. כי בשביל לקנות קניינים אמיתיים, צריך תהליכים.

ואם תשאלו איך זה קשור לממשלה החדשה, לרפורמות החדשות, את זה כבר אשאיר לכל אחד לחשוב לבד, וכל אחד ייקח את המסקנות על אחריותו הבלעדית…

שבת שלום ומבורך

יחד שבטי ישראל

שתפו:

עוד כתבות

פרשת שמות

עוצמת הנשים בשבוע שעבר סיימנו את הטור בסימן שאלה לגבי מקור המנהג להתברך מאת האמא בליל שבת קודש. שמחתי לקבל במשך השבוע עשרות תגובות, חלקם

פרשת ויחי

ברכת הבנים מעמד 'ברכת הבנים' בכל ליל שבת, מבחינתי הוא אחד מרגעי השיא ואולי תמצית האושר והנחת מעמל כל השבוע. כל עדה מקיימת את זה

פרשת ויגש

נסיעה במנהרת הזמן זה עתה יצאנו מימי החנוכה, והשאלה עם מה יצאנו מחנוכה? האם יצאנו ממנו כמו שנכנסנו אליו, או שלקחנו משהו לחיים? ישנה אמירה

פרשת מקץ

הרב נורדמן יום ד׳, 21 בדצמ׳, 14:04 ‎(לפני 7 ימים)‎ עותק מוסתר: אני החיים כמגרש    ביום ראשון בערב, בשעת הדלקת נר ראשון של חנוכה התקיים גמר

תרומה לפדיון כפרות