פרשת תשא

אשתף  בסיפור ממקור ראשון , אם כי השתדלתי לטשטש פרטים מזהים, אבל עיקרי המעשה היו ונבראו, והמטרה היא להתחבר לרעיון ולרוח הדברים.

ביום שישי יצאו קבוצת נערות מאחד התיכונים למחנה שבת בצפון הרחוק. תוך כדי הנסיעה הארוכה באוטובוס האזינו לתכנית הקבועה של מו"ר רבי יצחק דוד גרוסמן שמועברת באחת מתחנות השידור האזוריות בכל יום שישי בשעה 11 לפנה"צ. התכנית מלאה ועשירה, כדרכו של הרב גרוסמן, מומלץ לשמוע!

קשיי הקליטה בדרך הכבידו על איכות השידור, אבל את עיקרי דבריו הם שמעו בקשב רב. הרב התבסס על פרשת השבוע והרחיב על בחירתו של משה רבינו להנהיג את כלל ישראל, חז"ל מספרים על משה רבינו בהיותו רועה צאן במדין, וכאשר הוא ראה גדי שובב שבורח מהמרעה רץ אחריו עד שהגיע למקור מים שם ביקש הגדי להרוות את צמאונו. משה ריחם על הגדי שהיה כבר עייף וחלש, ונשא אותו על כתפו.

וכאן שיתף הרב בסיפור שהיה נוכח בו, האדמו"ר מלעלוב מהדור הקודם רבי שמעון נתן נטע בידרמן, הגיע למירון להשתטח על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי בעיצומן של ימי החורף הקרים, בדרכו הוא פגש הומלס שיושב במבואה לחצר הרשב"י ללא מעיל, הרבי לא התמהמה לרגע, הוא פשט את מעילו ונתן לו אותו במתנה! לאחר שסיים הרבי את תפילתו וחזר לדירת האירוח שלו בצפת, לקח את כלי המיטה החמים שלו, כרית ושמיכת פוך עם המצעים, צרר אותם בידיו, וביקש מהגבאי שיחזור למירון ויתן אותם לאותו אדם זר במירון.

*

הנערות הקשיבו בקשב רב עד סיום התכנית. בשלב מסוים, כאשר הגיעו למתחם רגבה סמוך לנהריה, ביקשה אחת מהן, נקרא לה עדי (שם בדוי)  מהמורה לעצור את האוטובוס לכמה דקות. המורה הסבירה לה שעדיין מוקדם לעצור להפסקה, אך היא התעקשה והפצירה, והמורה אכן עצרה את האוטובוס והכריזה על הפסקה של כמה דקות במתחם, בתחנת הדלק שליד ביג – רגבה מול נהריה.

כל התלמידות ירדו יחד להפסקה הקצרה, וכעבור כמה דקות הן חזרו אל האוטובוס, ואילו עדי עדיין לא חזרה, החברות כבר החלו לדאוג לה, אך לאחר כמה דקות היא חזרה עם שקית גדולה מאחת מחנויות הביגוד שבמתחם. המורה נזפה בה קלות מה פשר הדחיפות של קניות כעת בעיצומה של הנסיעה למחנה, החברות ניסו לברר אולי היא שמעה על איזה סייל  מיוחד וכדומה… לאחר כמה דקות חזרו כולם לשגרה, והסיפור היה מאחוריהן .

*

שבת המלכה פורשת כנפיה, והכיתה כולה מתארגנת לקבלת שבת מרוממת. באחד החדרים, ניגשת עדי אותה בת מהקניה המוזרה במתחם רגבה… אל חברת החדר שלה, שלא הייתה בעלת אמצעים כספיים משופרים בלשון הַמְעָטַה, ומוציאה מאותה שקית גדולה – מעיל חדש! בלי שאף אחת תשמע – היא לוחשת לה: ראיתי ש'שכחת' להביא אתך מעיל, כאן בצפון קר מאוד. קניתי 'בטעות' מעיל, אבל בסוף ראיתי שהוא לא מתאים לי, קחי אותו במתנה!

*

בפרשתנו – פרשת כי תשא – אנו קוראים על אחדות כלל ישראל, משה רבינו סופר יחד למניין אחד את כל כלל ישראל, והקב"ה מצווה אותו לעשות זאת בצורה מסוימת, כל אחד מישראל מביא מחצית השקל תרומה לבית המקדש, וכך סופרים את כל החצאים למניין אחד של כל כלל ישראל.

ונשאלת השאלה, מדוע דווקא מחצית השקל? וכי לא מכובד יותר להביא לבית המקדש שקל שלם? וכי לא יותר פשוט לספור שקלים שלמים? אלא יש כאן רמז עמוק: אני כשלעצמי אינני מושלם, עדיין ארוכה הדרך לפניי, אבל כשאני מצטרף כחבר וכעָרֵב למכלול של עם ישראל, כשאני נותן מחצית השקל וחברי נותן מחצית השקל – יחד שבטי ישראל, ואנחנו כולנו מהוויים שלמות אחת גדולה!

*

עוד לימוד גדול למדנו, כי כדי לאחד את עם ישראל יש לתת תרומה, להעניק משלי, מכספי, מזמני ומכוחי עבור הכלל. התרומה היא זו שמאחדת את כולם, הנתינה המשותפת למטרה העליונה של תרומת המשכן שהוא מקום השראת השכינה בעולם, ההשקעה מהכיס הפרטי שלך, היא זו שמחברת ומשתפת. כוחה של נתינה! 

שתי מסקנות : בני ישראל  נספרים ונמדדים רק על ידי נתינה – (ההלכה אוסרת  לספור את בנ"י בדרך הרגילה)! מסקנה שניה: יש לנו נוער מצוין כולו לב וכולו נתינה !

יחד שבטי ישראל!

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן 

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

עוד כתבות

פרשת תצוה

חכמת לב בשבוע זה מלאו ארבע שנים לפטירתו הפתאומית של חמי היקר רבי יצחק משה לוין ז"ל שהיה מכונה בפי כל: "ר' יצחק".  בעבר קיבל

פרשת תרומה

תרומה – סוד הנתינה פרשת השבוע– פרשת  תרומה – מתחילה בבקשה  "דּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה", עם ישראל נדרש לראשונה לתת! עד עכשיו

פרשת משפטים

ילד בריא  מקומו בבית הספר בסוף שבוע שעבר אירחנו בבתי החינוך של "מדעים ויהדות" את שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. כהרגלנו אנסה לגעת בהקשר

פרשת יתרו

אפקט המומנטום מציאות החיים המתגלגלת מזמנת לנו לא פעם אירועים מפתיעים, ההזדמנויות הבלתי צפויות הללו מעניקות לנו זמני מבחן למידות הטובות ולפרגון ההדדי של הסביבה.

תרומה לפדיון כפרות