חג הסוכות

סוכה ממוזגת

כהרגלי בטורי חג הסוכות אני משתף בסיפור מיוחד מעניינו של החג, בעיני יש יופי מיוחד לסיפור מלא טעם ועסיסיות יהודית, כך ניתן לדון עליו ולהרחיב את הנושאים שסביבו, עם האורחים והמוזמנים לסעודות החג וחול המועד, בדרך כלל הסיפור נוגע גם למעלת עם ישראל ואחדות ישראל, כך ניתן לישב בסוכת שלום באווירת האחדות, יחד שבטי ישראל.
הפעם בחרתי באחד מ"סיפורי קרליבך" השתדלתי לשכתב אותו כפי ששמענו מר' שלמה, עם הניחוח הייחודי שלו.
רבי זוּשָא מאַניפּוֹלי היה מגדולי החסידות בדורות שעברו, דרכי הנהגה שונים היו לגדולי הדורות, ורבי זושא היה ידוע בהנהגתו למעלה מן הטבע, למעלה מן הזמן ומן המקום. הוא היה פונה אל הקב"ה בצורה ישירה, בפשטות ובתמימות.
שנה אחת בחג הסוכות, הלך רבי זושא לבקר את חברו רבי יֵיבִי (רבי יעקב יוסף מאוֹסטְרהָא) שהיה מתגורר באחת העיירות ברוסיה, בתקופת חג הסוכות שרר שם קור מקפיא עצמות.
לאחר שסיימו את סעודת החג אמר לו רבי ייבי: 'אני יודע שאתה רוצה לישון בסוכה, כמובן. הכנתי לך ולי שתי מיטות עם הרבה שמיכות, חמשה עשר שמיכות'…
רבי זושא מעולם לא היה אומר על עצמו: 'אני', מכיוון שיש רק 'אני' אחד, והוא – 'אנכי ד' אלוקיך'. במקום זאת הוא היה אומר: 'זושא'.
וכך אומר רבי זושא: 'זושא רוצה לשכב על הארץ, על הקרקע הקדושה של הסוכה'.
 רבי ייבי  אמר לו: 'אכן, קרקע הסוכה קדושה מאוד, אבל מזג האוויר קר, קפוא'! ענה רבי זושא: 'זושא ידאג לעצמו'.
*
ובכן, אחרי הסעודה מביאים שתי מיטות, רבי ייבי  נכנס לתוך מיטה אחת, מעליו שלל השמיכות, אך עדיין קר לו. ורבי זושא לעומתו נשכב על הארץ.
רבי ייבי חיכה לראות כמה דקות יצליח רבי זושא לשכב על הרצפה, בקור הנורא הזה.
לפתע הוא שומע את רבי זושא מדבר: 'ריבונו של עולם, לזושא שלך – קר '!
ופתאום, לא יאומן! מגיע משב אוויר חם  לתוך הסוכה, ורבי ייבא התחיל להוריד מעליו שמיכה אחרי שמיכה.
לאחר כמה דקות שוב נשמע רבי זושא אומר: 'ריבונו של עולם, אל תכעס עלי, בבקשה, תחמם עוד את הסוכה'!
ושוב, לא ייאמן! פתאום, איזה משב אוויר חם ולוהט נכנס! נראה כאילו הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה. עד שרבי ייבי התחיל לצעוק: זושא אתה שורף את הסוכה…
זקני החסידים היו מספרים את הסיפור, והיו מוסיפים בעצמם: 'געוואלד, זושא, מדוע הפסקת להתפלל? היית יכול לחמם את כל העולם כולו'!
כאשר ר' שלמה היה מסיים את הסיפור היה אומר: רבותי, האמת היא שאנחנו חיים בתקופה לא רעה, אבל עם ישראל – קר לו, געוואלד, קר לנו!
אני מאחל לכם ולי שנתפלל: 'זושא קר לו' ולא נפסיק לעולם…
*
הסיפור מלא משמעות, וכל אחד יכול לקחת את הסיפור למקום שהוא מרגיש טוב ונכון לנתב אותו.
אני חשבתי לעצמי, הנה כאן בארץ ישראל בתקופה זו האתגר הוא דווקא החום, ולא הקור…
ובכן, אני לעצמי כבר הזמנתי מזגן גדול לסוכה כדי לשבת בסוכה במזג אוויר נוח ונעים. בסוכה צריך להרגיש כמו בבית, 'כעין תדורו'.
לומדים מהניסיון, ומתקדמים כל הזמן, ולכן החלטתי השנה להשקיע במזגן גדול בסוכה ולאפשר לכל המשפחה ולכל האורחים לשבת בנעימות בסוכה.
אם תשאלו אולי הייתי צריך לסמוך על תפילה שיגיע קור מן השמים? אך מכיוון שגם אחרי הטהרה שזכינו לה ביום הכיפורים, אנחנו עדיין לא בדרגת הדביקות של רבי זושא, עלינו להשקיע ולרכוש מזגן גשמי, ולא לסמוך על מערכת מיזוג שמימית.
אבל גם בתוך כך עלינו להודות להשם שנתן לנו את האפשרות הזו, להתקין מערכת מיזוג בסוכה, ובתוך רגע להפוך את מזג האוויר לקריר ונעים, זה הוא גם נס בתוך הטבע. עלינו להודות לבורא עולם שישנה  אפשרות כזו  למעננו.
סיכמנו שסיפור החג ישאיר לנו מקום לדיון, אז אשמח לשמוע מכם את דעתכם בנושא מזגן בסוכה, ובכלל…
גמר חתימה טובה
שבת שלום
וחג שמח לכל בית ישראל!

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן