וְשָׂמַחְתָּ
בשבוע שעבר אירע נס בחולון, בניין קרס מספר שעות לאחר שפונה מיושביו! במהלך השבוע האחרון פונו ברחבי הארץ עוד מספר מבנים מסוכנים, בבני ברק, קריית שמונה, וגם בעירנו חדרה בגבעת אולגה.
פגשתי את אחת המשפחות שפונו מביתם לצורך ניסיון להגשת סיוע ועזרה, ומבלי להיכנס לפרטים, רציתי לספר לכם בהתפעלות על תופעה שהתגלתה לנגד עיני, המשפחה שזה עתה יצאה מביתה בחוסר ודאות מוחלט לגבי ההמשך, הרכוש שלהם נשאר בבית, זהות קורת הגג שלהם ללילה הקרוב אינה ברורה להם עדיין… והם – שמחים! מאוד שמחים! האמינו לי, הייתה זו שמחה טבעית, אמיתית, לא של ריחוף, ולא של הזייה, שמחה ורוגע!
ניסיתי להבין את פשר התופעה, ונזכרתי בבת אחת בדברי הקדמונים על הקשר בין שמחת חג הסוכות לבין היציאה מהבית אל הסוכה, ומשם על הקשר של מגילת קהלת שנקראת בחג הסוכות בה מהביל שלמה המלך החכם מכל אדם את תענוגות העולם הזה…
ראיתי במוחש לנגד עיני כיצד ניתן להיות בשמחה ובשלווה, לשמוח עם החיים עצמם, עם המתנות שהבורא משפיע עלינו בשפע, והבנתי כי אכן השמחה האמיתית אינה נמצאת דווקא עם הנכסים הגשמיים , אלא השמחה נמצאת בלב, כשיודעים להסתכל נכון על החיים ומשמעותם!
*
זה המסר של חג הסוכות, אותו אנו חוגגים דווקא בחוץ, בשונה מיתר החגים בהם אנו יושבים בבית מוגנים בארבע קירות, בחג הסוכות אנו מצווים על שמחה מסוג אחר. מחוץ לבית.במקום שלכאורה הכי לא מוגן, בינות לדפנות עץ, או יוטה…
אך בשים לב דווקא חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו'! חג הסוכות הינו החג היחיד בתורה, שכולל בתורה שלושה אזכורים של שמחה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", וכן: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹוקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"
דווקא כשאנו מחוץ לבית, נתונים לתנודות מזג האוויר, מרגישים תחושה פחותה של נוחות, או אז מצווה אותנו התורה על שמחה. מדוע?
בכדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין תחילה מהי שמחה? מהי אותה שמחה עליה מצווים אנו בתורתנו?
ננסה לעמוד על נקודה נוספת הסוכה נקראת "סוכת שלום". ולכאורה מה הקשר בין סוכה לשלום?
הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" מבאר כדרכו את הדברים לעומקם; "מעלת הסוכה היא "אורו של ביטול היש". כלומר, מהות הסוכה היא דירת ארעי, והיא בחינת ביטול הישות של העולם הזה. בחינה שבה האדם משיג שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבה כל תאוותיו והנאותיו חולפות ועוברות מהר, כך ששאיפת העולם הזה היא הבל, ורק שאיפות רוחניות מביאות לידי שמחה ואושר אמיתי. וכדי ללמד אותנו את היסוד הזה, הושיב אותנו הקב"ה בסוכות, לא בדיעבד אלא לכתחילה! ללמדך לשאוף ל"ביטול היש".
וממשיך הרב דסלר: "וידוע כי כל המחלוקות בין בני אדם נובעות מכוח הנטילה, האגו, "רצון לקבל", שכל אחד מתמקד בצרכי עצמו ורצונותיו שלו, עד שפעמים עצם הימצאותו של חברו יכול להעיק עליו. והדרך להתגבר על זה, היא להבין שאין לאף אדם קביעות בעולם הזה, וכל הרצונות הם זמניים בלבד. וכך מצוות הישיבה והשינה והאכילה בסוכה בכל מחיר, הן בחום והן בקור, מביאה את האדם לביטול היש העצמי שלו, ועל ידי זה לאחדות והבנה של צרכי הזולת, עד שנעשה לאוהבו. וזהו "סוכת שלום".
*
אם נרצה לסכם את המאמר בשני מילים: הדרך להגיע לאושר, היא להפנים שכל המציאות בעולם הינה ארעית. הכל כאן בר חלוף. כשנפנים זאת, ממילא כל המחלוקות, היצרים, הפלגנות והריבים יעלמו מאליהם. לריב על משהו בר חלוף? להתווכח על משהו שיום בהיר אחד יתפוגג וייעלם???
כאשר אדם יושב בסוכה, מתוך הארעי הוא מפנים שהאושר האמיתי הוא להבין שהכל כאן בר חלוף. שהעולם הזה חולף ונמוג. דווקא מהסוכה, יגיע השלום המיוחל. כי כשאדם מסתובב עם תחושה שהוא כבש את העולם, מעולם לא יוכל להגיע להכנעה וענווה, אך כשאדם מפנים שכל קיומו בעולם ארעי, אזי מכאן יצמח השלום.
כמה מאושרים אנחנו, השמחה שלנו אינה 'תלותית', היא אינה כבולה למציאות של דירת פאר כזו או אחרת, של מכונית או כל רכש גשמי אחר. השמחה שלנו היא פנימית ואמיתית. ומכאן גם הדרך סלולה אל השלום והאחדות!
ופרוש עלינו סוכת שלומך – יחד שבטי ישראל
חג שמח!
הרב בן ציון (בנצי) נורדמן
