בשבוע שעבר הרחבנו על מצוות "ביקור חולים", והשבוע אנו לומדים בפרשת השבוע – לראשונה בתנ"ך – על מצוות "קבורת המת" ועל מסירותו והשקעתו המיוחדת של

בפרשתנו – פרשת וירא – אנו מוצאים, אמנם בצורה עקיפה, מצווה חשובה מאוד, מצוות "ביקור חולים". את המצווה אנו למדים ישירות מהנהגתו של הקב"ה עם

בפרשת השבוע – פרשת לך לך – נגיע  לאבא הראשון שלנו, אברהם אבינו – עמוד החסד, 'חסד לאברהם', בהפטרה נקרא את הפסוק: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח

בימים אלו אנו מתחילים את שגרת החורף, או ליתר דיוק סתיו בואכה חורף, שעון החורף כבר כאן. תזכורת להדליק אורות גם ביום… ובעצם החיים עוברים

דווקא לפרשת בראשית, התחלת התורה מחדש, לא תמיד ישנו שבוע מלא ללמוד ולהתכונן אליה. השנה, רק יום אחד מפריד בין שמחת תורה לבין "שבת בראשית".

השנה התפללתי ביום הכיפורים ב"בית הכנסת הגדול" בחדרה.  ברגעי השיא ב"כל נדרי" ובסיומה של תפילת "נעילה" עם תקיעת השופר המרגשת המבשרת את סיום היום הקדוש,

השעה 19:30 – יום שלישי שעבר, ליל ערב ראש השנה – מתקפת טילים איראנית! בני הזוג אופיר ועדן היקרים והוריהם קיבלו החלטה לבטל את החתונה

השבוע, שוב, נשתף בתמונה של ידידי הצלם מאיר אזרחי, ממתפללי בית הכנסת הגדול.  והפעם, לסיומה של שנה מורכבת שעוד ידובר עליה רבות בספרי ההיסטוריה, קשה

חשבתי, שאני כבר מכיר את כל גווני הציבור בעם ישראל על שלל העדות, החוגים והמגזרים, כמי שאמון על המוטו 'יחד שבטי ישראל'. השבוע הופתעתי לקראת

מזה תקופה שאני מקבל פניות מכיוונים שונים בנוגע לקבלת פנים ראויה למבקרים בבתי הכנסת, אותם אלו שאינם פוקדים  אותו מידי יום או שבוע, בבקשה לעורר

כפי ששיתפתי, השבוע התקיים טקס הנצחת בית הכנסת הגדול בחדרה 'היכל דוד' על שם כבוד הרב דוד ורנר זצ"ל, רבה של חדרה. והתמניתי לשמש בקודש

בשישי האחרון הוזמנתי לסדר חופה וקידושין לזוג יקר שבחרו להתחתן סמוך לבית ההורים במושב "עין הבשור" בעוטף עזה. הקדמתי את יציאתי על מנת לסייר באזור,