פרשת מקץ – שבת חנוכה

#הרימו על נס

בשביל להסביר לבן דורנו מהו נס פך השמן – רגילים להמחיש זאת בדוגמא אקטואלית, של מכשיר פלאפון 'גוסס', שנותרו בו רק אחוזים בודדים של סוללה ומאיים לגווע בכל רגע נתון ואז נוצר הנס שמעניק לו הארכת חיים.

ואם אספר לכם שזה מה שקרה לי השבוע? לא תאמינו. לכן, לפעמים אני מעדיף שלא לספר ניסים אישיים. אין סומכים על הנס כידוע, ואפילו חז"ל מתייחסים בחומרה למי שנעשה נס בעבורו.

אמנם, חנוכה הוא מעל הטבע, המהר"ל אומר כי שמונה הוא מספר אחד מעל הטבע, ולכן בחנוכה מותר לספר על ניסים. אחרוג מההקפדה שלא לספר על ניסים ואספר על נס אישי שקרה לי בשבוע האחרון.

הייתי בעיצומה של מסיבת חנוכה וצג הטלפון הראה לי על שיחה נכנסת ממספר חסום. לא ידעתי מי המתקשר ובחרתי שלא לענות אבל המטלפן לא הרפה. הסתכלתי על הטלפון וראיתי שהוא במצב של גסיסה, לא נותרו בו יותר מ-2 אחוזי סוללה. ידעתי כי ממילא לא אוכל לקיים שיחה ובחרתי שלא לענות למתקשר האנונימי.

אבל הוא לא הירפה. זה היה מורי ורבי הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א. הוא ביקש לקיים שיחה ועכשיו. התנצלתי שאין לי בטריה אבל אצל הרב אין מחסומים, בוודאי שלא טכנולוגיים. הוא עכשיו עסוק בעניין דחוף של הצלת נפש של תלמיד, "הדבר הוא בבחינת פיקוח נפש של ממש", הזדעק הרב ודיבר מנהמות ליבו קרוב לעשרים דקות.

לאורך כל השיחה הצצתי בחשש מה על הצג. אני מכיר את מכשיר הטלפון שלי ויודע כמה זמן אורך עד שהמכשיר שלי נכבה לגמרי. אבל לא, הוא לא כובה. הרב מדבר ומדבר והמכשיר כמו מכבד את הדובר ועומד בצד ביראת הכבוד.

עם סיום השיחה ובהבטחה שלי לסייע בידי אותו תלמיד – נכבה המכשיר ללא סוללה. נכנסתי בחזרה למסיבת החנוכה, התנצלתי על המקרה וכבר היה לי נאום מוכן על נס פך השמן…

*

ימי החנוכה הם קודם ימי הודאה והלל על הניסים שארעו לאבותינו וכפי שאומרים בנוסח הברכה שתקנו חכמים: "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". עד כדי כך שתפילה מיוחדת נתקנה בתוך תפילת שמונה עשרה, תפילת "ועל הניסים" המתארת בארוכה את נס הניצחון של המכבים על היוונים, ואפילו מבלי להזכיר את הנס המוכר כל כך: נס פך השמן.

ואם אמרו חכמינו "בימים ההם בזמן הזה", מסתבר שיש בימינו אנו ניסים לפרט ולכלל בדיוק כמו שהיו לאבותינו בימים ההם. צריך רק לפקוח עיניים, לתור ולעקוב אחר הקורה ולראות עין בעין את נפלאות השם על כל צעד ושעל.

אנו אומרים שלוש פעמים בכל יום בתפילת העמידה "ועל ניסיך ונפלאותיך שבכל יום עמנו". נכון, מרוב שהתרגלנו אנחנו מפסיקים להתרגש מכל נס מחדש, אבל הניסים מקיפים אותנו בכל רגע ורגע.

אמנם, חנוכה הוא זמן שונה וייחודי. חנוכה שנקבע על שם הנסים שקרו לנו אז בימי החשמנים, הוא גם תמרור 'עצור' שלנו אחת בשנה, להתבונן ולהודות על הניסים שקורים לנו בכל ימות השנה.

*

חג החנוכה שבעיצומו אנו נמצאים, הוא אחד החגים האהובים עליי ביותר. למעלה מעשור שזכיתי לעסוק בנושא חינוך ילדים. אם יש משהו שמאפיין כמעט את כל הילדים באשר הם, הוא האהבה לחג החנוכה. המסיבות עליזות, האווירה טובה. צריך להבין מה באמת מיוחד כל כך בחג החנוכה.

הסיבה המרכזית היא, היותו של החג רוחני. בעוד בחגים האחרים, הנס היה ביטול גזירת מוות על הגוף, כמו פורים בגזירת המן, חנוכה לעומת זאת הוא ניצחון הרוח. מניעת מוות רוחני. היוונים ביקשו לשנות את עם ישראל, לקעקע את צביונם הרוחני – והיא לא תצלח. עם ישראל נותר נאמן להשם שעשה עמם ניסים ונפלאות.

בשונה מאנשים בוגרים, ילדים הם יותר רוחניים. תמימים וישריי דרך. "והאלוקים עשה את האדם ישר" מלמד אותנו שלמה המלך, "והמה ביקשו חשבונות רבים". האדם נברא ישר אבל הוא מתעקם במהלך החיים. צריך לזכור את היסודות והשורשים. בבסיס אנו ישרים ונמשכים לטוב, וככל שאנו גדלים אנו מאבדים מעט מהזוך השמור לבני הנוער.

ימי החנוכה שואבים אותנו מהעולם הגשמי בו אנו חיים, לעולם רוחני יותר. אנו יוצאים מהשטחיות האופפת אותנו בכל השנה כולה ונדבקים אל הטוב, עוזבים מעט את הגוף ומתעסקים עם הנפש, וכפי שדרשו מגידי הדורות: נפ"ש בראשי תיבות נר פתילה שמן.

זו השמחה הגדולה בימי החנוכה. כל המעטפת של החג הזה היא רוחנית. הנרות שאנו מדליקים, המנהגים המיוחדים. זהו חג אפוף בהילת קודש. איך שאל אותי תלמיד: "הרב, צריך לברך שהחיינו על סופגניה?".

שבת שלום וחנוכה שמח

הרב בן ציון (בנצי ) נורדמן

Nordman@jss.org.il

שתפו:

עוד כתבות

סָבְרֵי מָרָנָן – לְחַיִּים…

עמוק בתוך חודש אדר שמרבים בו בשמחה, ערב ימי הפורים, רציתי לשתף בסיטואציה אקטואלית שנתקלתי בה במסגרת הפרויקט הנפלא – "ניצוצות – שיעור אחר", שייסד

עֶרְכָּה שֶׁל מִלָּה טוֹבָה

ביום שישי האחרון, קיבלתי הצעה ספונטנית מא' חבר יקר לצאת יחד לסיבוב קצר בטרקטורון בחיק הטבע. יצאנו מפרדס חנה-כרכור לכיוון גבעת עדה על גדות הנחל

חֹק חִיּוּךְ חוֹבָה

אני משתדל לא לכתוב טורים על אנשים ספציפיים, מצד אחד אינני רוצה לפגוע חלילה, ומצד שני לא להפריז מידי בשבחים. הפעם אחרוג ממנהגי. ביום שישי

תרומה לפדיון כפרות