התיבה הפרטית שלי
דורו של נח היה שטוף בגזל. "לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא בעוון גזל", אומרים לנו חכמינו זכרונם לברכה, ומספרים לנו אודות הנגע המר של גזילה שהיה בידיהם של אנשי הדור והיא אשר גרמה למבול, וכפי שהתורה אומרת "כי מלאה הארץ חמס".
וכל כך למה זעם הקדוש ברוך הוא על העולם? וכי לא היו עוד חטאים אחרים? זה עתה סיימנו את פרשת בראשית, המספרת את בריאת העולם וראשיתו. על הבריאה אומר החכם מכל אדם, שלמה המלך: "האלוקים עשה האלוקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים". האדם מטבעו ישר, מתנהג כדבעי, נקי כפיים, פיו וליבו שווים, אבל בהמשך, הוא מתקלקל, ומבקש חשבונות והתחשבנויות.
בסוף פרשת בראשית אנו מוצאים שבורא העולם כביכול מתנחם ומתחרט על בריאת האדם "כי ניחמתי כי עשיתים". משעה שראה שהם מבקשים חשבונות ואינם נוהגים ביושר, הרי שחבל על יצירתם והבורא כביכול מאוכזב מהם.
מי שהשיב לבורא העולם נחת רוח מעולמו הוא נח, האיש הישר בעולם. מייד כשנולד קרא לו אביו בשם זה, לאמור: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו". נח היה הנחמה לקדוש ברוך הוא על דור הפשע שהוא חי בקרבו.
דור המבול הגדישו את הסאה והפכו את אי היושרה לדרך חיים. כשזה הופך לשיטה קבועה לא שייך לתקן זאת בתיקון קל, אלא צריך לעקר זאת מהשורש. זה היה המבול, ששטף את העולם מזוהמתם ופתח דף חדש בעולם. נייר חלק וישר, ללא גזל ועיוותים.
*
בימים אלו אנו עומדים לקראת בחירות מוניציפליות, בערי הארץ שוררת בוקה ומבוקה, מעין מבול זעיר. אנשים שבדרך כלל מתנהגים בהגינות וביושרה – מתגלים לפתע במלוא כיעורם וחוסר אנושיותם.
רק בשבוע האחרון קרה לי מקרה לא נעים. היה מי שהשתמש בהודעה שאני כתבתי ובמיזם שאני תיכננתי והפיץ כאילו שזה הוא והכול ממנו. אתה שואל את עצמך: להיכן נעלמה הבושה? ואיפה היושרה? בימי בחירות מותר הכל?
צריך לזכור, כי בסופו של יום הכול זה פוליטיקה. גם אם אנחנו מתכוונים לשם שמים, המשחק חייב להיות הוגן. אסור לנו להשחית את המידות שלנו בדרך למשרה/למקצוע. חייבים להשאיר גם את הזירה הפוליטית נקייה מגזל והתחכמות. היושרה זה הא' ב' של האדם. ללא זה, אנחנו חלילה כמו בדור המבול.
ויש לזכור עוד, הציבור לא טיפש. הוא קולט היטב מי לצידו כל השנה ומי עכשיו משחק על המגרש בדמות שאולה/גזולה. הציבור ער היטב למי שעבד איתו בשנים האחרונות והיה שם לכל מצוקה ופנייה שלו ומי שהתעורר רק עכשיו לבקש את קולו, לקראת הבחירות הקרובות.
והציבור גם יאמר את דברו, בקול צלול וברור. תרתי משמע.
*
גזל; זה לא רק להיכנס לבית של השני ולגנוב מארנקו כסף מזומן. גזל זה גם גניבת דעתו של הזולת. בתורה מצאנו הונאת דברים, שהיא לא פחות חמורה מאונת ממון, ואולי אף חמורה ממנה: הונאת ממון היא הונאה חד פעמית, בעוד שהונאת דברים כוללת גם גניבת דעת. זה לקחת לאדם את הבחירה האישית שלו.
אדם המתהדר בנוצות לא לו, או אדם המשקר ביודעין ובמצח נחושה אודות תוכניות לעתיד – הרי הוא שם מכשול בפני הבריות והוא גוזל את דעתם. מי שמלכלך ומשקר את הבריות רק כדי לזכות בקולם הוא כמו אנשי דור המבול שאין להם חלק לעולם הבא.
למען החובה המוסרית, מן הראוי לנציג ציבור לעמוד מאחורי מילותיו והבטחותיו. לא להבטיח מה שלא ניתן לקיים או מה שאין בדעתו לעשות. הציבור מעריך אדם כנה שמבטיח ומקיים, לא מדבר גבוהה גבוהה אך דיבוריו אמת.
לא לחינם אמרו חכמינו כי מי שמבטיח ואינו מקיים נענש ב'מי שפרע' – מי שפרע מאנשי דור המבול הוא ייפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. ומי שעומד בדיבורו הרי הוא בכלל מתקני העולם שבזכותם העולם קיים.
*
גזל, הונאה וגניבת דעת – אלו תסמינים של מחלוקת ופלגנות. אחים אוהבים ויקרים נוהגים כבוד זה בזה ואינם מרמים את אחיהם ובוודאי שלא יגנבו את דעתם.
כשאנחנו עומדים בפני בחירות מוניציפליות יש לנו לתת את דעתנו על המכלול, על הביחד, על האחווה. כי כך אנו יודעים "כל ישראל אחים".
מפלגת 'העיר של כולנו' בחדרה מדגישה את האחווה והאחדות שבין עם ישראל, מגשרת ומלכדת את כל השבטים, העדות והקהלים לעם אחד מיוחד ומאוחד.
זו הסיבה שאני כאן, כי בסופו של דבר
כן !!! כולנו, יחד שבטי ישראל.
שבת שלום וחודש מבורך
בן ציון (בנצי) נורדמן
