פרשת בלק פותחת בסיפור על בלעם הקוסם שניסה לקלל את עם ישראל. קללותיו, באופן פלאי, הפכו לברכות, ומפיו יצאו דיבורים נבואיים מדהימים. אך אז, לצערנו, מגיעה תפנית בעלילה.
כשקללותיו כשלו, בלעם, גאון ברשעותו, הבין שאין דרך לפגוע בנו מבחוץ. הוא הציע לבלק "עצה" מתוחכמת: התבוללות . הרעיון היה לפתות את בני ישראל להתערב עם העמים, להינשא לבנותיהם, ובכך לפגום בזהותם היהודית. "בלעם" – בלע-עם, פשוטו כמשמעו.
עצה זו, למרבה הצער, עבדה. היא הובילה לפריצות ולעבודה זרה, וגבתה מבני ישראל מחיר נורא. חכמינו תיארו זאת כהתדרדרות הדרגתית, מקשר תמים לכאורה ועד לאובדן. עצת בלעם נחשבת לאחת המזימות המסוכנות בתולדות ישראל, ומדגישה אמת כואבת: דווקא מתוך השלווה, מתוך היטמעות בחברה הכללית, עלולה לבוא הסכנה הגדולה ביותר.
- "השואה הלבנה"
השבוע זכיתי להשתתף בחנוכת "מרכז לאו – למען אחי ורעי" בכניסה הראשית לירושלים. המרכז, בראשות הרב הראשי הרב דוד לאו , ימשיך את דרכו המאירה של אביו, הגאון הרב ישראל מאיר לאו – סמל לשואה, לחיים ולתקומה. אחד הפרויקטים המרכזיים של המרכז הוא חיזוק הקשר עם יהודי התפוצות.
בדבריי שם שיתפתי שמפיו של הרב ישראל מאיר לאו שמעתי שוב ושוב על מושג מטריד "השואה הלבנה " או "השואה השקטה " כולם מכירים את "השואה השחורה" – השמדת שישה מיליון. אך "השואה הלבנה" היא ההתבוללות. כך אבדו לעמנו עשרות מיליונים של יהודים במאות השנים האחרונות.
היד רועדת כשכותבים זאת, אך המספרים מזעזעים. לפני מספר שנים צוטט שר התפוצות לשעבר, נחמן שי: "כל בוקר כשאתם מתעוררים יש פחות יהודים מאשר היו אתמול… על ההתבוללות – 70%." גם אם המספר המדויק נתון לוויכוח, הרי שבעולם היהודי מחוץ לישראל, תופעה זו נכונה להחריד ומחייבת אותנו לפעול.
- "הן עם לבדד, ישכון"
וכך מפרש הנצי"ב את הפסוק שאומר בלעם " הן עם לבדד, ישכון! ובגוים, לא יתחשב ." שימו לב לפיסוק! כאשר עם ישראל יושב בדד ואינו מתערב בגויים, אז הוא ישכון במנוחה ובכבוד. אך אם הוא רוצה להיות מעורב בגויים, הוא 'לא יתחשב"
בלעם ידע את סוד הקיום היהודי – את הכוח המיוחד כשאנחנו שומרים על זהותנו הנבדלת. ולכן, ניסה לגרום לנו לאבד זאת, להתבולל, ובכך להחליש ולמסמס אותנו מבפנים.
- י"ז בתמוז: לבצר את החומות – מבפנים
ביום ראשון הקרוב יחול צום י"ז בתמוז, תחילת ימי בין המצרים. יום בו הובקעה חומת ירושלים. החומות הפיזיות לא הובקעו לפני שהובקעו "החומות הרוחניות" – אותן חומות פנימיות של זהות, אחדות וערכים.
הסכנה האמיתית לא מגיעה מבחוץ. לרוב היא מגיעה מבפנים, דרך היטמעות, דרך ויתור על זהותנו הייחודית. "מרכז לאו" שם לו למטרה לבצר את החומות הרוחניות, לחזק את הקשר עם יהודי התפוצות ולעורר מודעות לאיומי ההתבוללות.
- מאיטליה באהבה
כשתקראו שורות אלו, ככל הנראה אהיה בעיירה אסיזי שבמחוז אומבריה באיטליה, במסע בזק של פחות מ-24 שעות, לעריכת חופה כדת משה וישראל. זהו זוג שבחר במודע להמשיך את מסורת הדורות, לבנות בית נאמן בישראל, גם אלפי קילומטרים מכאן.
המראה מרגש במיוחד: חופה יהודית כשרה אי שם בעיר האיטלקית בה נוסד מסדר הפרנציסקנים הקתולי בשנת 1209. עיר בעלת היסטוריה נוצרית עשירה, ובכניסה אליה נדהמתי לגלות שיש לה ברית ערים תאומות עם עיר אחת בעולם "בית לחם" שברשות הפלסטינית.
וזוהי בדיוק תמצית השליחות והגאווה. כאן, ברגע זה, אנחנו ממשיכים בגאון את שלשלת היהדות. זוהי ייחודיותו הנצחית של עם ישראל: להיות 'בדד' – לשמור על זהותו הייחודית והטהורה – גם כאשר הוא פועל וחי בין הגויים. זהו המסר המנצח: ניתן וצריך לשלב חיבור לעולם הרחב, יחד עם שמירה איתנה על שורשינו -יחד שבטי ישראל .
- בשַׁבָּת פָּרָשַׁת בָּלָק
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 19:20 – צֵאת הַשַּׁבָּת 20:32
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּון בְּרִנָּה
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
