עם סיום תקופת החגים והמעבר לשעון חורף, אנו עובדים במרץ על פרויקטים שיחממו את הנפש, בפעילויות לחיבור, קירוב ופתיחת לבבות.
באחד מדיוני התקציב, התעכבנו על סעיף שנדמה שולי, אבל בעיני הוא מפתח להצלחה: תקציב הכיבוד – האוכל והשתייה. אמרתי בנחרצות לחבריי: "בכיבוד – תשקיעו! תחסכו בדברים אחרים, אבל בכיבוד – תשקיעו!"
הם הביטו בי בתמיהה: "הרב, דווקא בזה? זה לא הדבר הכי 'ערכי'…"
"בואו נצלול רגע לפרשת השבוע – 'לֶךְ לְךָ'" השבתי.
פרשתנו עוסקת באברהם אבינו, המכונה "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" – האדם שהביא את ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. חז"ל מבארים את הפסוק "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" כי הכוונה היא לרבבות האנשים שקירבו אברהם ושרה בפעילות חובקת עולם .
אברהם העברי – "שכל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחר" (מדרש בראשית רבה) -שבמבט ראשון עומד בודד מול עולם שלם של עובדי אלילים , היה דווקא זה שדואג לעולם כולו. הוא מלמד זכות על אנשי סדום, נלחם על הצדק במטרה להגן על לוט, חופר בארות מים לרווחת כולם ועוד
מה היה המפתח שאברהם גילה? הפסוק בפרשה מספר: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם"
מהו אותו 'אשל'? חז"ל נחלקו: יש אומרים פרדס ויש אומרים פונדק – אכסניה עם כל טוב. הפירוש המקובל – אש"ל ראשי תיבות של אכילה, שתיה, לינה. הפעולה הראשונה והעיקרית של אברהם הייתה גשמית: לספק לאורחים מזון ושתייה.
- חלוציות מול רוע חברתי
כאן טמונה האסטרטגיה והמסר היהודי הברור: אברהם ראה כיצד אנשי סדום הפכו לאטומים חברתית, עד כדי כך שכל מעשה חסד נאסר בעירם. הוא הבין שהבעיה העמוקה היא במערכת היחסים שבין אדם לחברו!
לכן, כשהוא מגיע לבאר שבע, אברהם נוקט בטקטיקה שנותנת קונטרה מוחלטת לסמל הרוע של סדום. הוא נוטע אשל – מענה חברתי ופיזי.
האכילה והשתייה היו הגשר לרוח. התלמוד מלמד אותנו: לאחר שהאורחים אכלו ושתו ורצו לשלם לאברהם, הוא היה אומר להם: "וכי משלי אכלתם? משל אלקי עולם! הודו, שבחו וברכו לה' שאמר והיה העולם"
השבוע ערכתי אזכרה במלאות שלושים לפטירת הגב' רות פדרמן ע"ה, שהלכה לעולמה בשנת ה100 לחייה, ממקימי רשת המלונות המפורסמת 'דן'. בדבריי הזכרתי את הקשר המפתיע לפרשת השבוע, ואת הקביעה שמשפחת פדרמן הייתה חלוצת המלונות בארץ ישראל המתחדשת… אבל קדמו להם בכמה אלפי שנים אברהם ושרה, שהקימו את המלון (פונדק) הראשון בארץ ישראל.
"גְדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמְּקָרֶבֶת בֵּין הַבְּרִיּוֹת" (סנהדרין כג' ). הקירוב לא מתחיל במשהו רוחני מופשט, אלא במעשה גשמי, בחיבור אנושי פשוט של כיבוד ואכסניה.
- השיפוץ שמתחיל במטבח
לפני כשנה נכנסתי לשמש בקודש ב"בית הכנסת הגדול". זהו מבנה ענק שעומד כמעט 100 שנה וזקוק לשיפוץ נרחב. הבנתי שמדובר בפרויקט אדיר, ועד שיתעוררו משרדי הממשלה והעירייה – אולי יעברו עוד מאה שנה.
ולכן, הוחלט להתחיל במשהו קטן, אבל משמעותי. השבוע התחלנו בשיפוץ – תשאלו מהיכן? מהמטבח! שיהיה נעים במטבח, בסיס נוח לקידושים המפנקים. כי הדרך אל לב הקהילה עוברת דרך שם…
זו הדרך שאברהם אבינו לימד אותנו: לקרב את הנפשות באמצעות ההנגשה הפיזית והחברתית. מהאשל של אברהם, דרך המטבח של בית הכנסת, ועד לפרויקטים של קירוב לבבות בעם: ההשפעה היהודית מתחילה בקירוב, בכיבוד, בלגימה, וברצון כנה לחבר נפש לנפש- יחד שבטי ישראל.
- בשַׁבָּת פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ
- הַדְלָקַת נֵרוֹת: 16:21 – צֵאת הַשַּׁבָּת 17:29
- שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל ✡️
- חֹדֶשׁ מְבֹרָךְ חֹרֶף בָּרִיא וּמָלֵא בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת 🌦️🌤️
- וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּון בְּרִנָּה
- יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
הרב בן ציון נורדמן
