ראש חודש אייר שחל ביום חמישי שעבר, העניק חלון הזדמנויות לזוגות שביקשו להינשא בתקופה זו של ספירת העומר. השנה, נוצר לחץ, בעקבות המלחמה נדחו חופות,

שנים שיש לי  קושי בסיום טקס יום השואה, נכנסים לאווירת זיכרון השואה, גודל הזוועות, ממדי רשע בלתי נתפסים, השנאה התהומית, ועוד. ואוירה  זו התעצמה השנה

זכיתי, ובימים העמוסים של ערב פסח הזדמן מורי ורבי הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן  לאזור חדרה, הרב נעתר לבקשתי והגיע לברך בביתו החדש של ידידנו

"זכיתי להתפלל  בערב ליל פסח בבית הכנסת היכל נעמי שבקיסריה שם התארח גם הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו. בין מנחה לערבית ביקש הרב שישירו

הרבי בעל 'בני יששכר', רבי צבי אלימלך מדינוב, היה נוהג לצאת בליל פסח קודם עריכת הסדר לראות כיצד עורכים אותו המוני העם, מכל בתי ישראל

באחד מערבי השבוע, ביציאתי מעריכת חופה באולם אלכסנדר הוותיק שבעמק חפר, הבחנתי באדם בגיל העמידה מחפש דבר מה. עוד לפני שפניתי אליו הוא מסמן לי

ביום שישי התקיימה בבית ספרנו  'מסיבת סידור', עם סיום לימוד הקריאה תלמידי שכבת כיתה א' מקבלים את סידור התפילה בטקס חגיגי במעמד ההורים ונכבדים. הטקס

בשבת זו  אנו קוראים בשני ספרי תורה, בספר הראשון נקרא  את פרשת השבוע, ובספר השני את "פרשת פרה", פרשה זו מעוררת אותנו להיטהר לקראת הקרבת

עמוק בתוך חודש אדר שמרבים בו בשמחה, ערב ימי הפורים, רציתי לשתף בסיטואציה אקטואלית שנתקלתי בה במסגרת הפרויקט הנפלא – "ניצוצות – שיעור אחר", שייסד

ביום שישי האחרון, קיבלתי הצעה ספונטנית מא' חבר יקר לצאת יחד לסיבוב קצר בטרקטורון בחיק הטבע. יצאנו מפרדס חנה-כרכור לכיוון גבעת עדה על גדות הנחל

אני משתדל לא לכתוב טורים על אנשים ספציפיים, מצד אחד אינני רוצה לפגוע חלילה, ומצד שני לא להפריז מידי בשבחים. הפעם אחרוג ממנהגי. ביום שישי

שורות אלו אני כותב בעיניים טרוטות מעייפות לאחר יותר מ 36 שעות ללא שינה בהם תרמתי את חלקי למאמץ העירוני כיו"ר ועדת הבחירות בחדרה, ואפתח