מְקוֹר הַבְּרָכָה

שורות אלו אני כותב בעיניים טרוטות מעייפות לאחר יותר מ 36 שעות ללא שינה בהם תרמתי את חלקי למאמץ העירוני כיו"ר ועדת הבחירות בחדרה, ואפתח בשאלות שאני נשאל שוב ושוב, מה הקשר בין יהדות ובחירות?

מדוע חבריי ואני, בהוראת רבותינו, משקיעים כל כך הרבה אנרגיות בשאלות של פוליטיקה מקומית? ובפרט כאשר מהיום אינני משמש כחבר מועצה, ומעתה אינני איש פוליטי, מה לי ולקלחת הבחירות בכלל?

כדרכנו, נפתח בפרשת השבוע, בה למדנו על המתנה הטובה שנתן הקב"ה לישראל; יום השבת! בפרשת השבוע, פרשת כי תשא, מצווים בני ישראל על השבת: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה', ורבים מהמפרשים עומדים על לשון התורה בנוגע לשבת, שבניגוד לציווים אחרים, היא נכתבה בלשון רבים:

"אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", וכן בפרשתנו "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת", מדוע לא נאמר 'תשמור' אלא "תשמרו" "ושמרתם"? ומתרצים, שהייחודיות במצוות השבת היא גם האווירה הכללית ,הציבורית, הנראות בפרהסיה.

השבת היא מנוחה, היא אי של שלווה במערבולת העבודה, החרדות, המאבק והמצוקה המאפיינים את חיי היום-יום שלנו בשאר ימות השבוע, אך כאן תלויה גם הערבות ההדדית, אין אדם פרטי יכול להסתפק רק במנוחה שלו ויאמר  אני נח בביתי, מה אכפת לי מה עושה השכן. אם מחייבים אותו לעשות משמרות עבודה  גם בשבת, אם גם לו יש את האפשרות לעצור ולנוח בשבת.

בניגוד למצוות רבות ואחרות, חובה עלינו כיהודים לגרום לכך שלכל היהודים תהיה את האופציה לציין, לשמור ולכבד את השבת, ובנוסף בחז"ל ישנה התייחסות לאנשים שמחללים את כבוד השבת בפרהסיה, הרבה מעבר למצוות אחרות. לא שמענו על התייחסות מיוחדת לאדם שאוכל לא כשר  בפרהסיה, או שאינו יושב בסוכה ברחובה של עיר. כיוון שחלק מרכזי בשמירת השבת היא האווירה הכוללת.

על כן כתבה התורה "תשמורו". לא די בכך שהיחיד ישמור את השבת, אלא יש לדאוג  גם למרחב הציבורי שיורגש בו השבת ושתהיה מתנה לכלל.

ולאקטואליה: מייסדה של תל אביב וראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, התייחס לנושא השבת בעצרת שהתקיימה בעיר בשנת 1933 בה אמר: "אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית. לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים – השומרת עליו … אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו. עלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה. … זקוקה העיר העברית הראשונה לחותם יהודי מיוחד"

כאמור  חובתנו לדאוג ולהשקיע רבות בשמירת אווירת שבת במרחב הציבורי  של העיר, שהשבת לא תראה כעוד יום של חול. כמובן שהדרך לכך צריכה להיות מתוך אהבת ישראל ודרכי נועם, באחדות ובמאור פנים ובהתחשבות מקסימלית בכלל המגזרים הגרים בעיר, וזה הזמן וזאת השעה לברך מעומק הלב את ראש העיר ידידי ורעי ,חברי לדרך ארוכה, ניר בן חיים על היבחרו שוב לראשות העיר, ואת נציגנו ,ידידי היקר והאהוב, ר' לירון עמר לרגל כניסתו יחד עם חברי "המחנה המאמין" לשמש כחבר במועצת העיר.

מרגיש חובה  להיזכר ולהזכיר לשבח את ראש העיר אשר ערכי היהדות והמסורת חשובים לו ובמרכזן, כבוד השבת כשבזמן אמת הרים את ידו במועצת העיר לשמירת הסטטוס קוו מתוך כבוד והערכה לשבת ונגד שינוים שניסו לבצע בזמנו.

השבת שהיא מקור הברכה החזירה לו בברכה מרובה והיא תמשיך להשפיע על כולנו את ברכתה, ובפרט בימים אלו בהם עם ישראל בארץ הקודש זקוק לשמירה ולהגנה.

  • בשַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תִּשָּׂא
  • הַדְלָקַת נֵרוֹת: 17:08 – צֵאת הַשַּׁבָּת 18:15
  • שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה לְעַם יִשְׂרָאֵל ✡️
  • "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" ביחד ננצח

שתפו:

עוד כתבות

תּוֹרָה מִסִּינַי

ערב  "חג שבועות"  זמן מתן תורתנו בהר סיני. כך פותחת מסכת אבות "משה קיבל תורה מסיני". מה הכוונה מסיני?  וכי סיני נתן תורה למשה?  – הר

הַשֵּׁם קוֹבֵעַ!

בימים אלו התחדשה 'עונת החתונות', התקופה עודנה מורכבת, וכל עריכת חופה היא אתגר בפני עצמו. אך  צו השעה להרבות בהקמת בתים בעם ישראל , דווקא

בֶּגֶד כֶּפֶת – דָּגֵשׁ!

אשתף בתגובה מעניינת וייחודית שקיבלתי מיגאל ע. אשר משתדל להגיב כמעט באופן קבוע על הטור השבועי המתפרסם בעיתונות המקומית, הוא מכנה את תגובתו בשם הארה,

תרומה לפדיון כפרות